A_History_Of_Thanks
היסטוריה על ידי תודה
503
סיכום:
כשנשבת בכורסה של העסק, צופה במשחק כדורגל בזמן שאתה מעכל פגישת עבודה נהדרת בידי הודו, ירקות, לחם ופאי, העסק שלך מצוי שחג ההודיה הינה כמו זה החגים מוצלחים במדינות שונות בעולם. אני ייראה לנכון לעצמך כשאתה מתמקם בתנומה, "מי שחשב הכול על זה בטח נוצר גאון." ברם כל מי הגה על אודות זה? כל עוד שאנחנו מבחינים שיש בחג ההודיה חג אמריקאי ייחודי, האמת הצרופה היא בעצם פסטיבלי קציר הדומים לזאת התרחשו לכל רחבי הטבע העתיק.
גר ...
מילות מפתח:
תַרְבּוּת
גוף המאמר:
כשנשבת בכורסה של העבודה, צופה במשחק כדורגל בזמן שאתה מעכל פגישת עבודה מיוחדת במינה של הודו, ירקות, לחם ופאי, העסק שלך מצוי שחג ההודיה הוא כדלקמן החגים גבוהים בעולם. החברה שלך מוצא לנכון לעצמך כשאתה מתמקם בתנומה, "מי שחשב בדבר הוא ניצור גאון." אמנם כל מי חשב המתארת את זה? בעוד שאולי אנחנו רואים בחג ההודיה חג אמריקאי ייחודי, האמת מהווה פסטיבלי קציר הדומים לתופעה התרחשו לכל רחבי העולם העתיק.
יוונים ודגנים
היוונים הקדמונים האמינו שכל הקשור לישראל נובע מברכות האלים והאלות שאנו עבדו. דמטר, אלת פוריות זכתה לכבוד יתר על המידה קיימת מתקופת הקציר בפסטיבל הקרוי תסמופוריה. פסטיבל הודיה זה בן שלושה ימים מעודד בנות נשואות לבחור בקתות ביום ההתחלתי ולמלא אותן שופע בתבואה ופירות כדי להראות את אותן תודתן על השפע שהוענק להן. כעת כתבה הבאה נתפס לצום ולזכירה אם התינוק שיש נראים חייכם ש מתנות דברי האוכל, והיום הקטן ביותר הוא סעודה גבוהה בכפר המבקשת מדמטר לברך בו יותר בקציר ובפוריות.
ביתנים עבריים
תרגיל בתרבות העברית העתיקה הנחגגת ועד מעכשיו, סוכות - המכונה פסטיבל סוכות או לחילופין פסטיבל הדוכנים - הינה פסטיבל קיץ של שמונה זמן קבוע לתודה ומעשר הקציר. חג הסוכות היא בעצם ביתן או שמא בקתה הדומים לבקתות שמשה ובני ארץ היו רגילים בתוכם בנסיעה למעט למדבר למדינה המובטחת. בכל קציר דוכנים הנ& סופר סתם מזוזות ;ל נבנים יחדש כמקלטים זמניים וממלאים בפירות, ירקות ורימונים (שנחשבים לפרי קדושה על ידי אלו שיש להן ישראל). משפחות אוכלות מתחת לכוכבים בדוכנים כדי לכבד את אותו המסע שעברו אבותיהם ולהביא תקווה וזיכרון למסע שחייהם עוברים דרך היום.
דגני בוקר רומיים
רומא העתיקה הינה קקופוניה בקרב פסטיבלים, טקסים וטקסים הנובעים מהאלים הייחודיים שסגדו בתרבות הרומית האלילית. בכול אוקטובר נעשה ברומא את הפסטיבל של סרליה. חג זה כיבד את כל הללו קרס, אלת התירס. מעניין שהשם לאלה זו היא בעצם המקום בו אנחנו מקבלים את המילה האנגלית, דגני בוקר. הפסטיבל היה עשוי מצעדים ומוסיקה תוססת אותה עוזרות שיש סיבות מנחות תבואה ופירות למקדש קרס ומשאירים ש מוניטין מכובד כאות תודתם לקציר הטוב ביותר שהיה ולתקופת הנטיעה שתבוא. העניין התבצע ככל שהענקת את אותה מנחתך למקדש בהנאה, כך שמחת 2 שנים מהברכות שקיבלת. בתמורה, הציפייה הייתה שקרס ישמש יותר מידי אסיר תודה בדבר המעוניינים מצויינים שהצעת שהוא תברך ההצעה בקציר טוב בהרבה בשנה לפניכם.
כל עוד ש"יום ההודו "עשוי לקחת כמעט בכל מקרה השיטה שנקראת קיימים אמריקאית, הרעיון לשתף מזון ולהודות היא בעצם דבר חשוב שתושבי עולמנו עושים לאורך זמן קבוע וארוך.