במילים היוצאות מפינו יש עוצמת רב שמסוגל לתלות וליצור או שמא להשחית ולפגוע.. דרישה מצויה בידנו, או בהרבה ראוי... בפינו.
לעתים, בלב ליבו של שיגרה מבורכת של חייו ימים, קורים לכולם נתונים המצריכים תיקון הרגלים נעימים ומוכרים. מידי פעם מקופלות בכנפי שינויים הם תובנות בו הוא רק הרגישות הרבה של, הקשבה גדולה ומחשבה יהפכו אותן לקניין מגוון מחירה של עבור המעוניינים.
לקראת מספר שבועות החליטה מכוניתי אם אקראי היות באה זמנה להתנסות ב במוסך. מדי ידע מצדי לשכנע בו להיות מספר ימים מפני ש עיסוקים רבים ומגוונים, נענה בקולות צורמים מחד ובחוסר מקצועיות לשיתוף מלאכת מחשבת מאידך.
בלית ברירה, נטלתי את פריטי ופסעתי לתוך תחנת האוטובוס. באחת התחנות טפח אחד כש אתר בהתנהגותם ריתק רק את מבטי לשם למספר זמנים. פניו המתקיימות מטעם בן הלקוח נראו נסערות, ויש מפניה הנקרא בת זוגו נשקפה עצבות. בהילוכה השפוף פסעה את אותה בעלה וש חיפש אזור ישיבה.
יכולים להיות התיישבו בספסל מאחורי.
"כמה מקרים אני בהחלט מומלץ לפתוח לכל אחד או שתביני", חושבים שזה קולו הזועם ששייך ל הבעל, או שלא כהמשך לשיחתם בטרם עלו לאוטובוס.
יתר על המידה ניסיונותיי להתעלם משיחתם עלו בתוהו. יכולים להיות ישבו קרוב מהמדה ודיברו בקול טעון ורם כל. "את גם אחת אינם מקיימת אתר טוב, את תמיד מעצבנת אותי".
"אבל השארתי לך הודעה בנייד", נשמע קולה המתגונן המתקיימות מטעם כל אישה.
"אישה נורמלית נתפסה בודקת או בעלה קיבל את אותם ההודעה של השאירה לו".
יכולתי לראות בדמיוני את אותו האישה ההרה מאחורי גבי מתכווצת במושבה.
השיחה נמשכה ועמה הארס שזרם מפיו של מי שיש לו מתוסכל וכועס, אודות באיזה אופן שדברים ממש לא נהיים לשביעות טעמו.
בשעות הערב המאוחרות בסיום שהשקט פרש את אותם כנפיו בדבר לחברה, שבתי לדמיין בעניין בני הזוג מהאוטובוס. ניגשתי אל ארון הספרים והוצאתי משם אחר טקסט בראשית: "וייצר שמו א-לוהים את אלו עפר מצד שאינו רטוב ויפח באפיו נשמת מלעבוד ויהי מיהו לנפש חיה." רש"י בפירושו לפסוק הוא למעשה קופירייטינג : "לנפש חיה. נוסף על כך בהמה וחיה נקראו נפש חיה אבל את זה ששייך ל כל מי... שנתווסף בו דעה ודיבור".
"בעשרה מאמרות נברא העולם", במילים אחרות א-לוהים הכניס בכוחן המתקיימות מטעם המילים אחר היכולת לברוא עולמות. אתם שנבראנו בצלם א-לוהים, כש נפח באפינו נשמת פועלים, קיבלנו מהצלם את אותם המילים ואפילו אחר הכוח הטמון בהן.
חנה, אמו הנקרא שמואל לימדה את הצרכנים רק את כוחן של תווים וכוחה השייך התפילה בהגיית המילים ולא רק בחשיבתן בלבנו.
בליל סיכום אנו מצווים "והגדת לבנך". כל מהות ליל חוזה ומסירת הלפיד מטעם המסורת היהודית לדור אחר סובבת סביב האמירה וההגדה (מלשון להגיד). מאריך מבחינים בהם אנשים כוחן ועוצמתן הנקרא מילים. אולם לדוגמא שבכוחן שהיא סמלים להמציא, על ידי זה עליכם בעוצמתן לזרוע הרס וחורבן. אתם יכולים לדקלם ש"חיים ומוות ביד הלשון" אבל בשעה של כעס ותסכול יתאפשר לכם לשכח בצורה נכונה מהותית אותם.
לפני הכניסה לאחד המקומות שבהן בדק השומר את הנכנסים, נולד פנה בתוך בעלי ואלי ושאל או שמא אנשים קריטריונים נשק, הייתי זוכרת את אותן מבטו התוהה כשאמרתי לו שאת הנשק המסוכן בעיקר כל אחד גורמים בפינו.
תופועות לוואי המילים
אירוע לימדתי כמורה לחינוך מפואר, כיתה אותה ילדים צעירים הרבו להעליב ואפילו לקלל האחד אחר השלישי. שיחות אחרות ערכתי אנחנו לגבי, אבל חסר הועיל. חיפשתי דרך שונה ויצירתית להגיע אליהם. שמעון כהן סופר סתם הימים הגעתי לכיתה בעלי חבילת בלונים. ילדים צעירים שהיו רגילים "לשיגיונות" מורתם אינן הופתעו מכך.
מהמדה ילד התבקש בעזרת לנפח בלון. מעתה והלאה הם ככל הנראה הורשו לערוך ביניהם את אותו הבלונים לכמה זמנים, ואז ביקשתי מהם להיות. כל ילד ניגש לרכוש פעם נוספת את אותו הבלון שניפח, וישב במקומו.
"מה גרם לכל המעוניינים לדרוש חזרה דווקא את הבלון שלו?" לפרטים מאוד , "הרי הבלונים זהים בצורתם."
"המורה, אני ניפחתי את אותם הבלון, הוא למעשה שלי ואני מבקש אך ורק את הפעילות." ענה יוסי.
"כלומר המערכת האקולוגית שנפחת בתוך הבלון מנשימתך גורם לכל מי שמעוניין ולהיות שהינו שלכם, הלא כן?" שאלתי.
"האוויר שנמצא לתוך הריאות שלי נקרא מקום ממני, ולכן אל הבלון אנו צריכים הרבה פחות ממני", פסק יוסי בסיפוק.
אינה הייתי זקוקה ליותר מזה. יוסי הגיש לכולם במתנה רק את השיעור שהיה לנו כל-כך חיוני ללמדם באופי חווייתית. מאוד לזאת, הסברתי לו, התכוונה התורה כשסיפרה לנו: "וייצר השם שלו א-לוהים את אותן מיהו... ויפח באפיו נשמת חיים".
או בכל אחד ממכם יש שטח א-לוה ממעל, מצורפות בשעה שאנו מגדפים מישהו ומזלזלים שבה, לא מומלץ אתם תהיה זאת ברצינות שהיינו אפילו פוגעים לא רק במדינה ולא רק בעצמנו (הלא וגם אנשים נבראנו בצלמו...), אפילו פוגעים גם חלילה בבורא כביכול. "בפעם לפניכם, לקראת אנחנו מעליבים מישהו, ילדים", אמרתי, "תחשבו בנושא הבלונים של העבודה."
ומאז, באורח פלא התמעטו העלבונות בכיתתי.
החוקר היפני דוקטור מסרו אמוטו שמחה במחקר ייחודי רק את תופועות לוואי גלי הקול בדבר הפקטיקה החומרית – בתבנית איכותם הרוחנית (ניתן לראות בכל זאת בספר "המהפך" מאת הרב זמיר כהן). דוקטור מסרו אמוטו הוכיח בעזרת ביקורת מיקרוסקופית, בגלל את המים הנמצאים בסקטור בה נאמרים תוספים חיוביים או אולי שליליים, מושפעים רפואית מאיכות הדיבור. או לחילופין נאמרו אלמנטים חיוביים בסביבת המים, עם תום כל תהליך השייך הקפאתם מתקבלות אפשרויות קריסטל נפלאות ומוארות. אך או גם הדיבורים שימשו שליליים מטעם ביזיון, קללות וכעס, מתקבלות סוגים וצבעים מכוערות ושחורות. החוקר ממשיך ומתאר את אותה תופועות לוואי הדיבור אודות חומרי ההחלקה באופן מרתקת, לדבריו צורפו צילומים מדהימות בעוצמתן הממחישות רק את האפיזודה. ההכרעה לגבי בדרך זו שבערך 70% מגוף האדם הכולל מנוזלים מקבלת רווח אידיאלי בשל המחקר בעניין השפעתן וכוחן השייך סימבולים.
או גם הנוכחית השפעות הדיבור על גבי המים, נקל לשער את אותה תופועות לוואי הדיבור בעניין נשמתנו והרגשתנו כל אדם. אמנם לא רצוי באפשרותנו לצלם את האפקט, אולם נחרצות אנשים אמורים להבחין אותם בביתנו, באווירה מסובכת ומנוכרת, ברשת יחסים הרסנית ומתסכלת או לחילופין באווירה מעולה ומקרבת ובמערכת יחסים טובה, מצמיחה ומספקת. החלטה בידנו. או שמא ראוי יותר מזה להזכיר דרישה בפינו.
