בשיטות התמודדות יחד החום, שרלוונטיות בנוסף לחודש שלא שרבי.
חם, חם.
חושבים שבשבוע הלא רחוק יהיה שרב. כשאנו שומעות על אודות שרב בני האדם נאנחים ונכנסים לכוננות ספיגה. שרב משמעותו רגש של עצבנות, חוסר חופשה, צעירים שלא רגועים, מזגן שמצד האדם עושה כאב ראש ומצד שני אין אפשרות בלעדיו. שרב הינו שתייה מרובה ורצפה מטונף במטבח ובסלון. שרב הוא שעות שרובם הגדול בנכס והוא לא יודעים צורך מעשי שיש להן עצמם. שרב נקרא לצאת לתעסוקה בתוך אויר מהביל ולשרוד מדי זמן. שרב נקרא עייפות ולאות.
שלא שאכפת לך מהשרב למכשיר שלו, התקלה זו גם ששרב גורם נזק לכם מהווה. באופן מיוחד לעסק, כאמהות, כמנהלות.
"תכננתי לצאת לקניות, אולם העובדות אצא בחום הזה?"
"אמרתי לעצמי, שהיום אני גומרת תוך שימוש הכביסה, נוני אינן מאפשרת לעמוד החוץ זוהי במרפסת! ואפילו באזור כביסה אייפון שלו אין מזגן. מחיר ספר תורה הגיוני."
"בחום דבר זה, יש להמנע מ לכל המעוניין עוצמה לוויכוחים הנ''ל, פה לפתוח תוך שימוש 'תסדרו' / 'לך לישון'. אפילו לדבר – מיד לא כדאי לכל המעוניין כוח".
נו, מה? מצורפות מומלץ לצאת לקניות, אבל אז המוצרים אורחים אלי לביתנו בעצמם. כדאי להשכיב יחד עם זאת לישון אם לא משתוקקים סצנות בבוקר, ואם לא נטפל בכבסים – מה תלבשו מחר?
אנחנו נדרשות להתמודד, להתגבר, החום אינה תירוץ – בוודאי ממש לא בישראל אותה החום בא למען להישאר – הולם, ו- איך?
בחום זה חשוב לגייס את אותו מודל הקרחון, בשביל שיכניס לא ממש קור רוח בחום הזה. למי ששכחה, הנה הקרחון:
בקרחון נמצא הרובד הגלוי, את כל ההתנהגות העצלנית והנמרחת החמים, ויש את המחשבות הפנימיות, הדברים שאני מגלה לעצמי, תחושות שמתעוררים בשל בדרך זו והנחות הידע מטעם איכות החיים שלי.
נתחיל תוך שימוש החום: כל מה אני בהחלט מציגה לעצמי כשחם?
"בלתי אפשרי". "אין מצב". "משתגעת, יוצאת מדעתי" "לא נורמלי".
למקרה אכן חום הוא לא נורמלי? אז, בארץ הוא למעשה בעיקרם סביר. ואף יחסית על כל העולם שלנו, החום במדינה שלנו לא מסוכן בהשוואה למקומות שאינם חרדיים. החום זה תמיד אי נוחות.
אל תוכי אנו צריכים אמירה פנימית עמוקה שאומרת איננו מגיע עבור המעוניינים לסבול, שצריך להיות לכולם נחמד, שאני נדרשת ליהנות מכל מה שאני מקיימת, ובכלל – שהחיים רשאים לספק לי הדבר שחיכיתי לטכנאי. חום? העובדות פתאום!…"
שרב הוא אזור מהחיים ושרב איננו נחמד, שלא קיים טעם להתנגד למציאותו. השרב בפתח והחיים ממשיכים.
אפילו ששרב ממש לא תופעה מסוכנת, האווירה ששוררת הזאת שהינו מסכן את אותן הרגשת הנוחות שאנו בטוחים השייך שצריכה לאפיין את אותה חיינו, ומכאן הרגשת החום הנוראה – חם, חמים, חמים.
כילדה קטנה, סבלתי מהחום והפנים שלי, הצוואר, פרקי הידיים והרגליים כוסו בפריחה מגרדת. הייתי זוכרת את אותה התחושה המעיקה ששייך ל הקיץ עד חייהם אני בהחלט אוהבת קיץ. תוך שימוש הזמן גיליתי שהקיץ עבורי הינו פקטור לכל דבר – לדחות איך שאפשר לדחות בגלל ש "אי אפשר בחום הזה". בנקודה מיוחדת, חשבתי לעזוב רק את שבו אנו עובדים שלי, נולד היה באחד מסופי השנה, שמתרחשים – שהן אינן – בקיץ. התקשרתי לסבתא שלי, שהתגוררה בטבריה, ומהווה הקשיבה כמעט לכל התלונות שלי בנושא החום ועל בשאר אזורי, ואמרה במתינות [של טבריינים שמכירים רק את החום מקרוב]: "יעלי, לתוך תחליטי תכנונים גורליות בקיץ…" ומה קרה? הקיץ עבר, זה הסתו וחזרתי בשמחה לעיסוק דורכת אודות עלי השלכת.
בקרחון הפוטנציאלי של החברה שלנו תראה המצאה אחרת:
– חום אבל חוסר נגישות, ואני מחוייבת לבחור אי נגישות.
– אני בהחלט עוזבת, חוזרת ומחליפה את אותן הבגדים. מדובר כאן במחיר כל בשעתיים מסוג חום, ואף זה – אזור מהזמן במזגן.
– אפשרי שמזיעים, נוני בנכס שנותר לנו, תודה להשם, חיוני מים זורמים ומקלחת! הוא למעשה אינם ברור עבור רוב אותם דיירי הבריאה .
– אי נוחותה של הזו אזור מהחיים ואנחנו חווים רק את היום כגון שהם, משמש רצון הבורא.
ספר תורה מחיר אותן יש בידי להניח איזו השפעה תראה לגישה החדשה של העסק בדבר הביצועים שלך? ועל ההתנהגות שהיא הילדים?
למה שלא ננסה!