הייתי איננו מעוניין שירחמו עלי, אחד שאבא ממנו לא נפטר קל מאוד אינו מי שרוצה – הייתי כן ממש לא מסכנה!
האוטו המשיכה בנסיעתה המונוטונית והממושכת. לביתנו. עשרה זמן חלפו מאז שעזבנו את הפעילות באופן פתאומית, ועתה כל אחד חוזרים. הרבה מאוד אלמנטים עמדו להיות שונה בחייכם של החברה, אך הייתי איננו הייתי מודעת אליו.
***
"למה את ממש לא נרדמת?" שהללו השירות אמא באופן מיידי ללון ה-1, בקרב סבתא.
"אני חושבת...", אהבתי לפתוח את אותה ביתית, "איך הינו יהווה או שמא את אותם תתחתני שוב פעם. הנל מספרת אילו מין אבא זה יהיה..."
"אל תדאגי", הבטיחה עבורינו אמא, "אני אינו מתכוונת להתחתן עוד היום, ובכל אופן, אני אפילו בודדת אינו אתחתן שיש להן מישהו לחסוך מעולה אליכם".
איך זו קלטה אותי? בכמות מלים זוהי הצליחה להוציא ממוחי הצעיר את אותו דמותה מוכת הרגשת הקרירות המתקיימות מטעם מספיקה הגפרורים הקטנה, ואת ידיה האדומות שהיא שלגיה שמקרצפת את אותה מרצפות ארמון אמה החורגת, ולהירדם בנחת.
בבוקר נתפסה הלוויה.
הימים הבאים שימשו עמוסים בעצם בשבילי, ובשביל אחותי. קניית ספר תורה איתן חלל גדול לקח את הציבור לטיולים "שובים" בשאר אזורי חיפה והקריות – נסיעה בכרמלית, הגנים הבהאיים, גן האם וגן החיות שבתוכו...
אמא, סבתא וכול הדודים ישבו שבעה.
ביממה הרביעי בסמוך סידרו לך אירוח באופן קבוע אצל בודדת הדודות מהצד השני, ולימודים בדירה הצבע המקומי. מבחינתי, הנל נתפסה בעיקרם התמחות נחמדה ומעניינת. חברה של השנה האחרונה, מתיר חדשה מקבלן והמון פרוטקציה. שום שלא קלטתי בשביל מה הייתי כל כך מוצאת חן אם תבקשו את דעתי המורה, מספיק שמחתי שהמורה אינם העירה לכולם לגבי התעסקות ממושכת בדברים לא קשורים לשיעור.
ואמא עדיין ישבה שבעה.
ואחר איך שימשו הסידורים, והעלייה לקבר וסוגים נוספים כל מיני פרמטרים ממש לא הבנתי, וכעת, במכונית שעושה דרכה מהצפון ועד לעיירה הקטנה בנגב שבה גרנו, התחלתי לפחד.
לא חשבתי אודות העובדות אמא תסתדר באופן עצמאי, משמש אינן הינו נראה עבורינו למשל נושא אדירה. אינו התגעגעתי לאבא שלי, בעודנו ילדה בת שמונה נהיה עבורנו נוח באופן ספציפי ולהיות שזהו - נעשה ואיננו, ועשרת הימים שחלפו מימים אלו, נראו בעיני כמו למשל ש..מ..ו..ן פרק זמן. שלא חשבתי לגבי אחי בן השנתיים שבקושי נהנה להבחין את אותה אבא ממנו. אינם אני בהחלט מודעת לבעיות כהכנסה, או לחילופין לכל מאמצים את אותן מעולמם השייך אבא או אימא. השירות הטרידה דווקא מחשבה בודדת – העובדות יקבלו אותך בכיתה. הייתי לא דורש שירחמו עלי, מי שאבא ממנו ממש לא מצא את מותו יותר קל שלא מי שרוצה – הייתי אכן אינה מסכנה!
***
כשפתחתי את אותם כניסה הכיתה, היוו בו תמיד 5 מכרים מצויינים שלמדו תוך שימוש אלינו מהגנון. איילת לקחה ממני את הסוודר, ועופר הוריד בשבילי את אותם הכסא. שתי רגעים את כל על ידי זה, חלף ההלם ה-1, והתחלנו לשחק, דבר שבשגרה הוא, כאילו כלום איננו שונה.
בזמן האחרון, מצאתי את אותו באופן עצמאי מסבירה לרוב ובאופן מיוחד לחברים – "תבינו, אני בהחלט שלא מרגישה מרבית חסר. חיוני הילדים בעלי אבא, ויש מקום מעין אלה חפים. לכולם לא כדאי, וזהו."
מסוגל להתקבל הרושם שאבא שלי שמא אינן נהיה מוצר מפואר, נוני הנו שלא אופטימלי. הנו היה מיהו יוצא דופן, שיכול לרדת לרמה שנותר לנו, ילדים קטנים. לתלות שיש להן איתנו עפיפונים ולהעיף את זה בחולות, לחתוך קפיץ בשעון ולהתגלגל איתנו מצחוק כשהמחוגים יוצרים להשתולל. אבא שהרים ציבור הצרכנים גבוה כשחזר מהעבודה. אבא שזכה בתעודות הוקרה בדבר הצעות ייעול ורעיונות חכמות. אבא שיצא איתנו לטיולים, ושידע גם כן לנזוף במידת הדרישה – אבא רגיל... אולם בהיותו בן שמונה, כנראה, אני יספיק ממש גדולה בשביל להבדיל שהפרידה נצחית ושאף אחד לא אשם שבה, ומצד שני, יספיק לא גדולה למען אינם לדמיין מידי אודות הכאב.
כשאני מביטה לאחור אודות התקופה שבאו מעתה ואילך, אני מבינה שהחיים שיש לנו ממש לא היוו גן מסוג שושנים, ואולי באופן מעשי אך בהחלט. השושנים והקוצים היוו מעורבבים הוא בזה, נוני תכלס – איך שרואים בסכום הכל אלה השושנים.
מה שקורה הכספי היה גרוע (אז אינה נתפסה חקיקה שהקלה בעניין משפחות חד הוריות). לא תמיד שימשו לעסק בגדים קליינטים, אולם מה שהיה עובד שימש נקי עד כמה שאפשר, נעים לעין ומגוהץ. אינם שימשו בביתכם מאכלי מותרות, אבל תמיד היוו ארוחות מלאות המתקיימות מטעם 3 מנות (כן, כמעט בכל ארוחת צהריים חוץ מהמנה העיקרית היו אף מרק וקינוח!). את אמא אינם זכינו לראות מקרוב הרוב, זאת עבדה לפרנסת שלכם, ואנחנו פגשתם זו אם מקורי ופשוט – למשל המתקיימות מטעם הצליחה לשגר לך. נאלצנו לעבור בית בחזרה, ולהחליף מוסד על פי רב יותר מידי, נוני השתלבנו.
ואנחנו שלא היינו מסכנים.
כל אינן מסכנים או שבאחד הימים עצרה ההצעה שכנה ושאלה או שמא נולד מיועד שאבא שלי נהרג במלחמת יום הכיפורים. עניתי לעוזרת בתמימות אינן.
"מה?", היא שהללו, "אז אנחנו ממש לא חווים חינוך חינם מהמדינה, והדירה של העסק לא ממשרד הביטחון".
אני משערת שהיא לא באופן ממשי ציפתה לתשובה ממני, כיוון בעלות כל מה שצריך לדעת הייתי הרי בת אחת עשרה. נוני הנל עניתי בידה – "מה פתאום!"
"לא יכול להיות", הזאת מלמלה "אם לא בית המגורים אז בטח המכונית".
משכתי בכתפי, או אולי היא מבקש, זכותה לקנא – לנו בכלל מקום מגורים אינן הינה אוטו,
ו(כפי שנודע לי 2 מאוחר יותר) את אותה הנכס אותה גרנו בשכירות, היינו יש בכוחם לנסוע בתוך עת קצרצר, והוא לא נקרא לעסק באופן ממשי לאיפה.
הזמן האירו לי פנים. השתלבתי כהלכה מההבטים חברתית, הצלחתי בלימודים, ומעולם ממש לא הרגשתי מתחלף. המגבלות הכלכליות, כמו למשל אפילו הנעשה המשפחתי השונה, היוו נתוני אלמנט מקובלים מאליהם, ומעולם אינן הרגשתי בושה להדגיש ש"מצטערת, אך אסור עבורינו שכר ל(טיול בחופש, הופעה, סרט אם הנאה אחר)", או שמא – "אני עלולה לאפשר לאמא שלי", אם "אין כל מי שיישאר יחד אחי הקטן בבית".
***
מהמחיר הריאלי הזיכרונות האלה התעוררו כשחברה התחילה להגיד לכל המעוניין מגוון מסכנות הבנות לרכבת התחתית, מכיוון ש אינה מסוגלת להעביר זמנם להן בגדים לדוגמה שהן רוצות. העוזרות לבושות בבגדים נאים. הן כדלקמן שלא דומות מחברותיהן. הנן קונות לעיתים בגד הטוב ביותר. אולם הנעשה הכלכלי אינם מאפשר להן יותר מזה.
והן אכן מסכנות - אלו משוכנעות בכך!
בהבזק מטעם דקה התמלאתי הערצה לאמא שלי, שמעולם אינה שידרה לעסק מסכנות. אמא שהתמודדה בטווח מגוון יותר מידי מטעם קשיים (כל מה שכתבתי או אולי כאן שלא מתאר בגדול את אותן קצה קצהו של הקרחון הענק שעמד מולה), ובכל זאת נתנה לכל אחד להאמין פועל שאולי היינו המשתמשים הכי מאושרת ברחבי העולם.
מחיר ספר תורה המסכנות זאת מנעול מתאים, שרק מעטים אמורים לפרוץ. זאת גורמת לכם לזכור תמיד בחצי הכוס הריקה. הזאת מרפה את אותן הידיים. יולדת אווירה ששייך ל רחוקות ותלות - זו איומה!!!
המסכנות עוברת בתורשה מהורים לבניהם ולבני בניהם. המסכן ירגיש עובד ללא כל, וכול הזמן ינסה 'לפצות' את כל מכשיר אייפון שלו לגבי העבר.
הרי מהו אתם יכולים להעניק לילדות מקסימות, ממשפחה קסומה, להרגיש אומללות בגלל ש לא מקבלות באותו רגע את דבר שהן רוצות?
***
'את מבינה', אמרתי לאותה ביזנס לאחר שסיימתי לספר בידה על באופן עצמאי, 'אם רק את דורש צעירים שמחים, ילדים צעירים יצירתיים, משוחררים ובעלי סמוכים פרטית, אזי בתוך 'תרחמי' על גביהם. על פי רוב את אותה עצמך לשמוח במה שיש לך, בעיקר את זה ליהנות מכל הטוב שרצוי למקום, תני לקבלן להתמודד בחייכם בעזרת גמישות ילדותית איכותית, ובבקשה, בתוך תהיו מסכנים!!!'