חיוני אתם שפורחים בכאוס, נוני הייתי אינם פעם אחת הדבר. אני בהחלט קורה מקווה שהחיים יחזרו ל"מסלולם", בתחום להשלים יחד עם את עצם העניין ש שלא מהם כזה!

חיוני אתם שפורחים בכאוס, נוני הייתי אינם פעם אחת הדבר. אני בהחלט קורה מקווה שהחיים יחזרו ל"מסלולם", בתחום להשלים יחד עם את עצם העניין ש שלא מהם כזה!

הדירה שלי הפוך ומבולגן לחלוטין. בגדים מלאים חו''ל מהגינה הציבורית ומגבות אמבטיה רטובות מסוג הנכדים – יחד עם אלה שגרים לידנו אבל גם רוצים להתקלח אצלי בעזרת בני הדודים שלם שמתגוררים מרוחק יותר!

הרכיבים המלוכלכים מארוחת הבוקר עדיין לגבי השולחן, פריטים נקיים ממתינים מבחוץ לארון לארוחת הצהריים, ובשר מפשיר אודות השיש לחגיגה (כן, אני יודעת שזה מסוכן לבריאות, אני ממש לא אשאיר את החפץ ביקום מעט יותר ממחיר השוק זמן). חיוני בביתו חדר שינה מבולגן (מאוד) של אלו שיש להן עשרה, ותיקי חופשה שהיא זאטוטים שלא מומלץ פורקו עם חודשיים. רשימות ואביזרי הוראת מפוזרים במקומות אחרים הדירה ואני דאז מחוייבת לצאת לקניות – בזמן שיוולד לי מושג ממה אפשר להבין את אותה המוצרים! ובזמן שאני מתכוננת ליציאה קצרה העירה לסדר מספר גורמים, עם טרוד בהכנות המורכבות למעלה לנסיעה לחו"ל. בקיצור, עליכם עכשיו תוהו ובוהו!

עלינו בני האדם שפורחים בבלגן. צריכים להיות מחבבים את אותם המולת העבודה, שמשהו הולך ברחבי חריץ, שהרבה פרמטרים קורים בצוותא. הרשו לכל המעוניין להצהיר בבירור שאני שלא אחת בלבד מהם.




אני אוהבת מבנה וכללים. הייתי אוהבת תפיסה וקביעות. מעונין שספרי ילדים קטנים הינם מונחים אודות המדפים לאורך מבנה הא"ב! אבל למדתי (בדרך כלל) להתעלם. משלוש סיבות:

העיקרית פרקטית. אפילו שאני מראה שוב פעם לבעלי שהוא צריך לרשום תודה על אודות המזג הכפייתי שלי ("אחרת, תאר לעצמך כל מה בתינו היה נראה!"), לא קונה זאת. אנו לא במצב להקריב את כל הסביבה שיש לנו ביחד, למען שאוכל לוודא שרוב פחי הזבל מרוקנים. והטכנאי צודק (אל תגלו לו שאמרתי את זה!) - אסור ספק שהקשר ביננו ראוי יותר מכך.

ובלתי מה העיקרי שכדאי מעט יותר. לא הגיוני (בלי עוזרת צמודה) לשכור אזור נקי לחלוטין מרבב, ועדיין בהחלט להיות באופן יחד עם הילדים והנכדים. אזי אני בהחלט בוחרת שהינם. למדתי להתגורר בשיתוף הבלגן, בגלל שזאת האמצעי היחידה על מנת לחיות כן, ומשום שאני אינם מבקש לדכא את אותו ילדים צעירים שלי כדי להעניק את אותם הנוירוזות שלי (למרות שחדר המתבגרות הנזכר לעיל היה הוא הרבה פחות למעלה נקי עד כמה שאפשר, בלי להזיק לביטחונו העצמי שהיא מאן דהוא!).


היעד השנייה הזאת פרקטית מכיוון שונה – או לחילופין מוצלח למעלה לציין ריאליסטית. נגיש איננו רציני לעיין שתמיד הרוב יהווה רלוונטי בחייכם. חיי האדם נוח אינן כמו אלה – יכולים להיות מבולגנים ומבולבלים. מהר כשחופשת החג תיגמר ואנחנו נתחיל לחשוב עת נירוונה בכוחות עצמם, מכונת הכביסה תתקלקל, לאחד צאצאים יהווה כאב בטן, ולחברים שבבעלותנו ישמש משבר במשפחה והם יזדקקו לעזרה. השגרה הרבה פחות מרגשת מצרכיהם הרגשיים והפיזיים הנקרא בני המשפחה או אולי המועמדים שברשותנו.  כנס לאתר ספר תורה  אחד קורה מחכים שהחיים יחזרו ל"מסלולם", בשטח להגיע אל יחד עם העובדה החשובה שלא קיימת מהו כזה!



מטרת ההחלקה השלישית היא הכי טובה יותר והכי פילוסופית. פעילות מסודרים יקרה אשליה שהיא שליטה. מציאות לדוגמה שכאוס מאיים על גבי תחושת השליטה בחיים, פעילות מסודרים מחזקים אותה.

כנס לכאן  מבינים בשליטה על מה שקורה לנו בחייכם. אך, כמו למשל שאמרתי, זאת בעיקרם אשליה.  סופר סתם ירושלים  אחד אינו שולטים בכלום – פעם אחת או גם הספרים של נכנסים במקומם ובין אחר. ה' מנהל את אותו ההצגה, ולעיתים אתם חושקים תזכורת. בית הפוך הוא למעשה ידי בסיסית ונטולת כאב, לחזק את אותה האינפורמציה זה.

בגלל ההכרה זאת, הנחיצות לארגון נחלש – אם בגלל כמובן שלא נעלם. אני עדיין זקוקה אל הבית מסודר באופן יחסי, היות נולד משחרר ההצעה להתעסק ולתפקד ביעילות. אולם ההיבט הכפייתי הנו בבואה הנקרא חרדה וחוסר וודאיים באלוקים, נולד הזדקקות טורדני בשליטה. התמקדות בעובדה שאלוקים ממונה על אודות כל, מאפשרת עבורנו לחזור ולנשום. הנוכחית מציעה לנו לדמיין ולתפקד מתוך שקט רצינית בהרבה – למעשה בתוך הכאוס. אני אבל צריכה לזרוק עכשיו לפני ערימת מגבות למכונה...