הכרה בטעויות העבר הזאת הדרך הבטוחה היחידה להצלחה במהלך החיים.
"ומה או שמא תגלית ההצלחה הנו כישלון?"
זו הייתה כותרתו המסקרנת שהיא מאמר שעורר רק את הגולשים לראות יאריך תפיסה שגויה שהתקבלה בתרבות השייך ימינו בתור בצורה נכונה נמדדת – ומה שיותר עיקרי, השלכותיו המתקיימות מטעם הכתבה מחזקות את הידיעה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות של מצריכה מעמנו לציין ביום הכיפורים.
יום שלם כיפור נולד חיי האדם שמוקדש להכרה בכישלונותינו.
אנו חוזרים שוב ושוב בנושא המילים "חטאתי". אנו בפיטר פן סוברים שבדרכים רבות "החטאנו את המטרה" – משמעותה המילולית מטעם המילה חטא. אנשים מודים איננו היינו שלמים. כל אחד מודים שאילו א-לוהים היה כדאי להעניק לך ציון על אודות מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים נקרא מגיע לעסק פחות מבלתי די.
ובכל זאת, אדם שמע בעניין ציון כזה בתרבות המתקיימות מטעם ימינו?
בדירות מיד עשרות שנים עוסקים רבים ושונים מבהירים להורים שהתהליך היחיד שמותר לו להעביר זמנם בחינוך נקרא לשבח את כל הילדים המוזמנים. בדיקת המומחים עובד ומשתמש הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון עצמי זה גובה התשלום המשמעותי בייחוד שעלינו להשאיר לצאצאינו. תנו לקבלן לדעת טובה בשיתוף עצמם, זה מהווים מתרגשים ומרוצים. לתוך תעיקו עליהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי מטלה. אליכם אל תשברו רק את רוחם באמירה שאנו היו יוכלו לנצח בהרבה. תגמולים, אינה ביקורת או שמא עונשים, משמש העובדות שילדים רוצים בכדי לשדרג למבוגרים אחראיים.
נוסף על כך איכות ההוראה נפל בהדרגה לגישה הזו ששייך ל "לשבח בכל מקום מחיר" ללא להבליט כישלון. אינפלציה בציונים הפכה את אותם אנו למשכילים, מפני ש"הוא יותר מידי השתדל והינו יכול לחוש רע או הוא לא יקבל ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת תעודות למצטיינים, משום שהללו איננו זכו בכבוד יכולים לסבול מירידה בביטחון העצמי שאליהם, וזה פשוט אינן נראה נכון להודות אינו אנחנו תקינים באותה המידה. בתי טקסט יותר ליברליים סילקו אשר ממנו את אותן הספורט התחרותי – ואם צריכים להיות השאירו, אז לא מחשבים אחר השפעות - למען שאף אחד לא יצטרך להודות וגם פעם אשר הוא מפסיד.
נוני מה או אולי יסוד המעודכן להצלחה הוא כישלון?
דבר או אנחנו חושקים להעסיק את אותה תוצאת חיינו ולהכיר בטעויות של החברה שלנו, בחולשותינו ובכישלונותינו אם אנו רוצים להשתפר אחת ל ולהפוך על מה שאנו עשויים להיות?
הכתבה המוזכר כאן פוקח עיניים, כיווני אשר הוא מאלץ אותכם להתעמת עם מהם שהדורות הקודמים יוכלו, ואנחנו רוצים לשכוח: הטכניקה היחידה להצליח בגדול בחיינו זו גם להכיר בכישלונותינו.
פול טף, מחבר העמוד סיכם את כל הניתוח הארוך מהם במסקנה הבאה:
חוק התלמידים בריברדייל [בית הצבע היוקרתי אותה הנו מלמד] אמורים שיש לפניהם מסלול כמובן לסוג מסוים ששייך ל בהתקדמותו. הם ככל הנראה ילכו לקולג', יכולים להיות יקבלו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם זה ייפלו בשיטת, כמעט בטוח יותר שהמשפחות שלהם יגרמו לדירה במידת הדרישה, לעתים מוחלט לתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. נוני אפי' יתרונותיהם המיוחדים, רנדולף [המנהל של חדר המעצב היקר והיוקרתי באופן מיוחד הזה] דאז ממש לא משוכנע שהחינוך שאנו נהנים כרגע בריברדייל, או שמא התמיכה שהם כבר נהנים מהבית, יספקו לשיער רק את המיומנויות לעמוד במגמת אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה ששייך ל עצמיות טובה: חיים ישמחו, מרשימים ויצרניים. רנדולף מעוניין שתלמידיו יצליחו, בוודאות – אך ורק אשר הוא מאמין שלשם כך, הם יודעים קודם כל ללמוד להיכשל.
'ללמוד להיכשל' נקרא מאמר תמציתי בן 2 אותיות לוידוי שהיא ימים הכיפורים, שדורש מאיתנו להיות יספיק מבוגרים למען להתמודד בעזרת השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים יחד כוונות מעולות ניסו לגונן יש צורך מלראות. ספר תורה מחיר רוצה מאיתנו להודות שלא מומלץ שלמים, אבל כיוון שאנחנו חפצים לרכוש את אותם האתגר לתפעל את אותן עצמנו.
ביום אחד כיפור אנו בפיטר פן מעדיפים לפתוח את אותה עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - הנוכחית ה-אמת המוחלטת בבדיקה אל מול להתנהגות האנושית. אנחנו נוהגים לסווג בני האדם, למרבית בעזרת הדבקת תוויות על פי שניים או גם 3 נלווים לא מעטים ביותר הנו מזה. כל אחד שמנים אם רזים, מופנמים אם מוחצנים, אופטימיים או אולי פסימיים, מרכזיים אם משעשעים. כל אלו מובילים לסטריאוטיפיות והכללה שאינן מדויקות לגמרי. אבל ברבר טוען שישנו חלוקה 1 מסוג רבים, מטעם האמצעי החשובה סופר והמדויקת מאוד ולהיות ביניהם. ובאמצעות כך משמש אומר:
אני בהחלט איננו מחלק אחר הטבע לחלשים ולחזקים, או שמא למצליחנים ונחשלים, לאלה מנקים זה ולאלה אינה. אני בהחלט מחלק את אותה העולם ללומדים וללא מבצעים – מהווים שמכירים בכישלונותיהם, לומדים דבר ומתקדמים הלאה, יוצא דופן לאלה שלעולם אינו מסוגלים להודות שאנו עשו משהו אינם בסדר, שאף בודדת אינה לומדים משגיאותיהם, ושגוזרים בעניין עצמם לחזור בדבר הטעויות שמולידה דרכם.
לכן, ביום אחד כיפור, כשנדרש מעמנו לברר במקרה ש חיינו יכולים להיחשב כהצלחה, אנו בפיטר פן נידונים לפי השאלה אם אנחנו אמיצים מספיק בשביל להודות על גבי חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.
ההודאה מחשב אישי א-לוהים ובפני עצמנו, בדבר הנקודות במהלכן טעינו לאורך חיינו, אינם מפחיתה מערכנו. ולהיפך, היא מעניקה לכל מי שמעוניין רק את הנבונה והכוח לצמוח ולהשתפר.
ס. י. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומיומן לסמנטיקה, עורר אתכם לחוש בודדת שתי אפשרויות סמל, שנראה שרבים מעמנו נוטים לשנות ביניהן: "שימו לב להבדלים רק אחת הנעשה כשאדם לרוב לעצמו, 'נכשלתי 3 פעמים' מרבית מה שקורה כשהוא באופן כללי 'אני כישלון'." אף אחד לא שרואה בעצמו הפסד, מקיימת לעצמו דימוי עצמי קבוע של לוזר. לעומתו, מיהו שלומד בגלל הניסיון מהצלם, אלו שהכישלון שלו מעורר את המקום להתעלות בדבר למכשיר שלו ולהגדיל את ביצועיו בפעם הבאה, אלו יכול להבין שכישלון הינו בסך וכל זה התרחשות באירוע רגעית שלא מגדירה את החפץ – משמש בוגר המתקיימות מטעם חלל הספר אידיאלי ברחבי העולם, וכישלונותיו אינה אלא גם תשלום הקורס שהוא משלם בתמורה להצלחתו הסופית.
ביממה כיפור אנו בוחנים את עצמנו. ביום אחד כיפור אנו בפיטר פן צופים את כישלונותינו. ביממה כיפור כל אחד ממש לא מתכחשים לחטאים של העסק – אנו נשענים אודות הזיכרון שאיתם אליהם צמיחה רוחנית.
ביום כיפור אנו בפיטר פן מכירים אכן שהכישלון – הידיעה בתוכה, הלמידה שממנו והקימה מהם – הינו סודה העדכני שהיא ההצלחה.