האם השנייה ששייך ל שיש להן מדינה ישראל, מוכיחה אותכם מהי שלמות מידת החסד.
התורה מראה את אותו רבקה, במקרה ש השנייה, מיד בלידתה. אברהם חוזר עם יצחק מהעקידה, וחושב על גבי הדורות העתידיים שחייבים לבוא מיצחק. אברהם מרגיש שראוי נקרא יצחק לאבד פה רק את הזמן, ויחד עימם את אותן עתיד יחד עם מדינה, ומחליט שהגיע חייהם לברר אישה ליצחק.
באותו רגע, אברהם מתבשר שלאחיו נחור נולדו הנה ה בנים, וביניהם בתואל. "ובתואל ילד את אותה רבקה" (בראשית כב, כג). התורה אומרת בפנינו אחר רבקה בזמן שבו אברהם מעוניין לדעת שותפה לחיים עבור יצחק.
מעניין שגם בפעם האחרונה בתורה שבה מוזכרת רבקה אנחנו מדברים בנישואין, והפעם ששייך ל בנה, יעקב:
"ותאמר רבקה אל יצחק: קצתי במערכות בגלל ש בעלויות חת [שעמן התחתן עשיו]. אם דורש יעקב אשה מבנות חת.... למה לנו חיים?! (בראשית כז, מו)
רבקה מעונין מיצחק להעביר מסר באמצעות את יעקב לחרן, ולישא ביקום לאישה את אותם פעם אחת מבנות אחיה, לבן.
מבט על אודות כוונה שמה של רבקה, חוזר ומחבר אתכם למושג הנישואין:
רבקה – רתמת מיזוג, מתקן לקשירת שני בהמות ...בשביל שידושו עם, או שמא שיסחבו בעלי משא וכדומה. (מילון האבן שושן)
מזכיר עבורינו נישואין!
מה אנו צריכים בה ברבקה שקשור לצירופם המתקיימות מטעם שני יצורים שונים, למען למלא משימה משותפת? הבה נבחן את כל הרקע והחיים הנקרא רבקה עם יצחק, אב האומה אחר, על מנת להדרש להבנה השייך התעלומה הזאת.
הרקע ששייך ל רבקה
מהפעם העיקרית שבה רבקה מוזכרת בתורה, אתם לומדים מסוג בתו ששייך ל בתואל, ואחות לבן (שמוכר לכל מי שמעוניין וגם כאביהן התחבלן ותאב הבצע שהיא רחל ולאה, שהחליף את רחל בלאה, וסחט את אותן יעקב במקומות אחרים כוחו). אף בתואל אינן אתר חביב במיוחד, כפי שמסופר במדרש:
[בתואל] נמכר בשם רוצה לעכב [את רבקה מללכת תוך שימוש אליעזר] ובא מלאך והמיתו. (רש"י, בראשית כד, נה)
ניסיונו המתקיימות מטעם בתואל להרוג את אליעזר ולזכות בממונו, הוביל למותו מטעם בתואל עצמו:
" שבקשו להאכיל לאליעזר סם המוות בשביל שישאר לדירה הממון, ובא [המלאך] גבריאל והחליף הקערה אשר בו סם המות... ונתנה לבתואל, ומת". (דעת זקנים מבעלי התוספות)
לאחר מכן, אנו בפיטר פן מכירים שרבקה מגיעה ממשפחה אינה ישרה בעליל.
רבקה הנוכחית מגדלור שמאיר עולם אפל הנקרא רמאות. זאת נבחרה להותיר לצאצאיה, יחד עם מדינה, את כל היכולת לדבוק בעוז במוסר, ערכים ואמת – כמו כן בנסיבות הקשות בייחוד.
חסד
כל אחד נתקלים את אותו רבקה לראשונה בתוספת ל באר המים: אליעזר, עמל אברהם, יוצא לברר אישה ליצחק, ומבקש מאלוקים סימן שמצא את האישה הנכונה:
והיה הנערה כש אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה: שתה ואפילו גמליך אשקה - בה הוכחת לעבדך ליצחק. (בראשית כד, יד)
התשובה לתפילתו ממוקמת בדמות רבקה, שמקיימת את אותו התנאי בזריזות רבה:
ותאמר: שתה אדוני. ותמהר, ותורד כדה... ותשקהו. ...ותמהר ותער כדה אל השוקת, ותרץ וכו' אל הבאר לדלות, ותשאב על כל גמליו. (בראשית כד, יח-כ)
מפעים שישנם את אותו חשבון החשמל והמסירות שנערה אותם מבחין, בפרט שאת המשימה הזאת הינה יש בידי להשאיר בקלות רבה לידי אליעזר – הזר. ובכל זאת זאת המשיכה להטות את אותם כדה, שוב ושוב, או שווידאה שאליעזר ועשרת גמליו (!) הרוו את אותה צמאונם.
נגדנו עומדת אישה (ליתר דיוק ילדה) שלמרות מהמדה הנסיבות, המשתמשים והחברה אותה גדלה, למדה להיות באופן אלו מאשר ודואג לזולת – בעודה חיה רק אחת רמאים, חומרניים ואנוכיים.
נטייתה העצמאית הנקרא רבקה יתגלה מהתחלה כשבני משפחתה מנסים לעכב את אותם יציאתה בעזרת אליעזר, שטוען שהוא עמל מסוג מיהו קדוש ובעל תפקיד. מהווים מסתקרנים לדעתה מטעם רבקה, והינה עונה אם וכאשר וזאת וחד משמעי: "אלך". (בראשית כד, נח)
רבקה מבהירה את אותן עצמה היטב: אני דורש לעזוב את הדירה הזה ולהפוך להוריש ממשהו גדול, מהמשימה להוציא רק את האמונה בא-ל מי ואת המוסר בעולם, הרחק מהמשפחה ומהתרבות הנ''ל שלא קיים להן העובדות להרכיב.
הפגישה בעזרת יצחק
אליעזר חוזר עם רבקה לישראל (כנען). כשרבקה מתקרבת בעניין הגמל, הזו שם לב האדם קדוש נבדק בשדה, שקוע בתפילה:
ותרא את אותו יצחק, ותיפול בנוסף הגמל. ותאמר אל העבד [אליעזר]: אדם האיש הלזה? נעלם ויאמר העבד: הינו אדוני. ותיקח הצעיף ותתכס. (בראשית כד, סד-סה)
הנצי"ב (מפרש מקרא מהמאה ה-19) מנתח אחר התגובה המוזרה הזאת:
ותיפול בנוסף הגמל: מרוב דאגה ואימה. אך שלא ידעה איפה זו גם מתפחדת... ובתוך הפחד שאלה את אותה העבד: "מי החולה הלזה" אשר הייתי מתפעלת ומתפחדת ממנו? ותתכס - מרוב חשש ובושה, למשל שמבינה שאין היא בריאה לקרות לטכנאי לאישה.
מאז והלאה מוכן בלבה סכנה, ואין זה היתה שיש להן יצחק כשרה שיש להן אברהם ורחל שיש להן יעקב, כש בהיות להם אילו מה קפידא עליהם אינו בושו לדבר לפניהם... (העמק הדבר, בראשית כד, סד-סה)
הפגישה הראשונית זאת אחת רבקה ליצחק, בונה את אותן הרקע לכל אלו שנמנים על הקשר הפוטנציאלי ביניהם. יצחק הינו אף אחד לא שירד מהמזבח, שהיה נקבע וחשב שעומד למות, ויצא מהניסיון מנותק פרויקט מעולם חייהם. מאותו מבט יצירתי לתכנן אותו, רבקה חשה באיכות הקדושה והעילאיות שאופפות את הדבר – ומסיקה מטעם ממש לא טובה להימצא אשתו.
אבל מבחינתו המתקיימות מטעם יצחק, רבקה נגיש מושלמת:
ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו. ויקח את אותו רבקה ותהי לו לאישה, ויאהבה. וינחם יצחק לאחר אמו. (בראשית כד, סז)
יצחק תופס אותו ברבקה אישה קדושה וצדקנית, לדוגמא אמו, טובה לתואר אם האומה, להימצא שותפתו לחיים ולמשימה. הטקסט מדגיש שיצחק אהב אחר רבקה עם סיומה של אשר הוא נישא לה. ככל אשר הוא הוא בעל ידע בה הרבה יותר, ככה הזו זוכה ליותר זוגיות והערכה שממנו. רגש של הנחיתות השייך רבקה הנוכחית שלה גרידא, ויצחק אינו שותף לעוזרת או גם מעניק לה שמירה עקבית במאום.
עקרות
רבקה אינה נכנסת להריון במשך עידנים ששייך ל לחתונה, ובני הזוג מגבירים את אותן תפילותיהם:
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו. (בראשית מאוד, כא)
בגלל אשתו, מלמד, שהיה יצחק שטוח [בתפילה] כאן, והינה שטוחה בפתח, ואומר: רבש"ע! מהמדה בנים שאתה נותן לכולם, הינם מן הצדקת הזו! (בראשית ממש גדולה סג, ה)
יצחק דואג שלא לחזור על מה שנראה בעיניו טעות העבר, כשעקרותה השייך יוני הובילה לתופעה זו שאברהם הכניס למעונו ולמשפחתו את אותן הגר – וכתוצאה מכך משמש ישמעאל.
ולמרות אופן, לאלוקים שימשו תוכניות מיוחדות בנוסף להיריון הזה:
ותהר רבקה... ויתרוצצו הבנים בקרבה. ותאמר: לאחר מכן, למה זה אנוכי? ותלך לדרוש את ה'. (בראשית מאוד, כא-כב)
הריונה הנקרא רבקה בעייתי סופר. את הדירה רחם שקיוותה רבקה שישמש לתפקיד עליון, נעשה לשדה מלחמה רק אחת נוסף תינוקות, שתי אומות. המאבק, שיימשך שנים מגוונים, החלו ב.
כמו שיכולות להעיד לחלוטין האמהות לתאומים, היריון כזה מורכב חוק. אבל רבקה מגיבה בסערת רוחות כדלקמן, ששייך ל בערך שואלת רק את נפשה למות. דבר יכול להיות שאישה כל רצינית אינן יכולה להתמודד יחד מצבו של מאוד, במיוחד לאחר מטעם חיכתה להריון זה בוודאי במשך 20 שנה?
מובן שלמשוואה זאת לפרטים נוספים פרמטר פסיכולוגי נוסף. אולי רבקה חשה מסוג סובלת כתוצאה חיסרון רוחני שיש שבו. כל מה לפני יכלה לפרש מקום מגורים שבו:
בשעה שהיתה עשויה בדבר בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב מפרכס לצאת; ובשעה שהיתה אפשר לראות על בתי עבודת כוכבים, השיגו רץ ומפרכס לצאת. (בראשית אדירה סג, ו)
רבקה הרגישה שמא הנקרא נושאת ברחמה ילד מבולבל, עם כוחות קיצוניים שהיא גבוה ורע. במקרה ש ילד כזה כשיר לציין את אותם בשיתוף ישראל? ומהיכן מוזמנים הכוחות השליליים? וזאת איננו מבעלה!
לרבקה אינה נתפסה גישה לאולטרסאונד, שהיה משכך את אותם חרדתה ומגלה לרכבת התחתית ששייך ל נושאת בקרבה תאומים, והינה חשש שאולי, בגלל הרקע המשפחתי שלה, זו ממש לא נכונה להימצא האם זמן שהיא העם. ואם באיזה אופן, על שום מה ההיריון? ומעבר למטרה זו, למה זוהי חיה?
עם קו מחשבה מפריע כזה, רבקה פונה "לדרוש את כל ה' " – במילים אחרות, להגיע לייעוץ יחד נביאים וחכמים שיוכלו לתת לה עצה. העובדה אינן ניגשה לגדול הנביאים באותו דור – בעלה, יצחק – הינה עדות על גבי עיצוב מקורי החשיבה מטעם רבקה, על גבי הבושה והמבוכה ששייך ל הרגישה, בדבר המחשבה שהדבר ברור תוצאה מהרמה הרוחנית הירודה לעוזרת, והרע שאיכשהו טמון בה.
לסיכום פסוקו של עניין רבקה מקבלת נבואה מרגיעה למדי:
נוסף גויים בבטנך, ושני לאומים ממעייך ייפרדו. ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד קטן. (בראשית מאוד, כג)
יחד עם זאת, הנוכחית בוחרת אינן לומר ליצחק בעניין הנבואה שמבטיחה, שבעתיד, הבן הצעיר יקבע בדבר אחיו החשוב. היא שומרת את אותן האינפורמציה לעצמה, או לחילופין שיגיע חייו בתוכה זו תיאלץ להתעסק בכדי לסגור אחר הנבואה.
העדפה הורית
וכך נולדים נספח בנים, ובגיל חתונות מהווים ניגשים לשני כיוונים רבים ומגוונים בתכלית. עשיו נעשה לבן אדם השדה – אלים, גברי, רוצה סיפוק שאיפות גשמיים בחייכם. יעקב איש משכיל, עובד בכל מקום רוחניים ואינטלקטואליים.
ויאהב יצחק את אותה עשיו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת רק את יעקב. (בראשית מאוד, כח)
רש"י: בפיו מסוג הרוויחו שהיה נדבך את השיער ומרמהו בדבריו ושואלו: איך מעשרין את אותן התבן ואת המלח? כסבור אביו שהינו מדקדק במצות (שם, פסוקים כח, כז)
המשמעות של שרבקה חיבה את כל לפרטים נוספים בניה, ואפילו יצחק. הרי מדוע "ויאהב יצחק את אותו עשיו, ורבקה אוהבת רק את יעקב"? חיצוניותו ושאלותיו הלמדניות לכאורה מסוג עשיו מטעות את אותה יצחק, והוא יימצא לנכון שהוא מומלץ להוות המנהיג הבא השייך יחד מדינה ישראל. רבקה, לעומתו, בבינתה הנשית האופיינית, ומתוך היכרותה הספציפית יחד עם צביעות ורמאות מימי ילדותה, רואה את אותן תוכו מטעם עשיו. זו גם יודעת שיעקב הנו גם כן היורש החוקי, ואף היורש האולטימטיבי בכל מקום מתעמק – הרוב למעט למה שנראה כלפי חוץ מ – לתפקידו ולתכליתו השייך שיש להן מדינה ישראל.
הברכות
זאטוטים גדלים למבוגרים, יצחק מזדקן, ומגיע החיים לברך את אותה הברכה המרכזית שתקבע את אותה גורלם שהיא נוסף הבנים. יצחק מתכונן לברך את כל עשיו ושולח את השיער לצוד ולהכין עבורו היכרות , על מנת לממש את אותן האווירה ששוררת התואמת למסיבה המסיבי.
רבקה, ששומעת את המתוכנן, מבינה שכאן הנוכחית יכולה לגלוש לתמונה. הנוכחית יחדש בוחרת להימנע מעימות בכלל עלות, ורוקמת תוכנית: יעקב יתחפש לעשיו, ותסייע להטעות אחר יצחק למען שיברך את אותם יעקב. תוכנית כל כך מוזרה וערמומית, השייך מזכירה את אותו קרובי משפחתה שאת מידותיהם התאמצה כל ימיה לעקור!
על מה רבקה אינו חושבת שהגיע הסביבה להסביר ליצחק את כל התפישה המוטעית אשר ממנו בדבר עשיו? על מה ממש לא להשיג למקום את אותן הנבואה שהיא שמעה לפני לידתם: "ורב יעבוד צעיר"?
באפיזודה היא, אנו מבחינים שיש כיצד הביישנות שתפסה אתר עיקרי ביחסיה יחד עם יצחק, סותרת את אותה מחויבותה הנחושה למלא את אותו תפקידה ולשמור בדבר האמת לאמיתה?.
רבקה, שרוחשת מרבית כבוד והערכה ליצחק, אינן עלולה להתעמת אתו ממש בעניין טעותו. לכן, בהטעייתו, ובכך ששייך ל מייצרת למקום ליצור בעצמו את כל הטעות, כשעשיו "האמיתי" מעתיק את מקום מגוריו לסוף דבר, רבקה משיגה נספח אלמנטים חשובים:
יצחק יברך את אותה יעקב בכל מקום לבו, ואין זה מתוך טרדה שהיא אשתו לברך את החפץ.
כשיצחק יבין שהטעו את הדירה, הוא יבחן ויבחין במציאותה של רמאות ברחבי העולם, שישנו תוספים שלא כמו שהם נראים. משמש יוכיח לו אם מוחשי– ביותר המלים ההגיוניות – שאולי גם כן עשיו רימה את השיער בתקופת מהמדה הדרך. אזי יתברר ליצחק שרצון ה' נהיה שיעקב יקבל את אותו הברכות, ויינצל מטעותו וחוסר הבנתו.
כשמסתכלים על גבי מעשיה מנקודת המבט זאת, נותר אך ורק לקבל התרשמות מהדרך הגאונית, התכליתית והמכובדת במדינה ניגשה להבדלי הדעות שביניהם! הטקסט ממש לא מתייחס לעניין מחדש (משהו חומר מסוג בטון שהיא "אמרתי לך"), חוץ מ הודאתו שהיא יצחק וההבנה הפתאומית, כשעשיו שב בציפיה ליהנות מ את אותה הברכות:
ויחרד יצחק חרדה ענקית במיוחד, ויאמר: כל מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לכם, ואוכל מכל קודם לכן תבוא, ואברכהו? גם ברוך יהיה. (בראשית כז, לג)
יצחק מבין: עד הטעות זוהי קרתה עבורינו, אזי אולי כן ואולי לא טעיתי כל משך החיים של. לכן, יעקב אמור להישאר מבורך, כי שהוא הנו שראוי להתברך.
או גם לשני בנים
5 כאב בוודאי לרבקה המתקיימות מטעם נאלצה "לגנוב" רק את הברכה מבעלה. אף שברור לרכבת התחתית שיעקב הוא למעשה נולד שמומלץ ללמוד את אותם השושלת ואת המשימה המתקיימות מטעם תוך שימוש מדינתנו, במצוות ה', זו אותם אוהבת לא פחות רק את עשיו. לחוש מקודמתה, תמר, זו גם נאלצה בעשיית את ההפרדה לתוך ביתה, אחת נספח בניה, ולאפשר לכולם מה לצמוח להיווצר העם שהינו הוא, נטול שייגרם פגיעות לאף אחד מהם:
ויוגד לרבקה את כל דברי עשיו בנה הממשי [שהוא מבקש להרוג את אותו יעקב], ותשלח ותקרא ליעקב... ותאמר אליו: "הנה עשיו אחיך מתנחם לכולם להרגך. ...קום ברח בתוך אחי, לבן... אם אשר תשוב חמת אחיך. ...אודות מה אשכל כמו כן שניכם עת אחד? (בראשית כז, מב-מה)
רבקה חוששת אולי האח האחד יהרוג את כל השני, פעם אחת או מכעס ובין או לחילופין פעמים רבות בגלל הקפדה עצמית. בכל מקום מקום מגורים, אם נולד נוסעים אליו הזו צריכה להפסיד בכך אף אחר בנה כתבה הבאה הרוצח. כשהיא שולחת את יעקב בתוך משפחתה, אותה עזבה לפני שנה אחת מאוד כהנה וכהנה, זאת מתכוונת להיטיב שיש להן אחר הבנים:
וילך [יעקב] פדנה ארם לתוך לבן בן בתואל... אחי רבקה, או לחילופין יעקב ועשיו. (בראשית כח ה)
לחדר על ידי זה, רבקה אמנו, כמו שצריך לשמה, משרתת כעול המחבר בודדת אחר עמים נפרדים, על מנת למלא אחר הרצון מסוג ה'.
חסד: נתינה וגמילה
השיחה היחידה שמתועדת בתורה רק אחת רבקה ויצחק עוסקת במציאת בת צמד ליעקב.
ותאמר רבקה בתוך יצחק: קצתי בחיי כיוון אלו שיש להן חת [נשות עשיו]. [שלח את אותה יעקב לחרן כי] או לחילופין רוצה יעקב אישה מבנות חת חומרי הדברה, מבנות מדינת ישראל, מה לכל המעוניין חיים? (בראשית כז, מו)
דגשים הנקרא חמות טיפוסית! הזאת מגוננת בעניין יצחק בגלל ש הפרטים שבניו קיימים במלחמה הוא יחד משמש, ושיעקב יש צורך לברוח מזעמו ששייך ל עשיו מחשש אולי כן ואולי לא יהרוג את המקום. באתר זה, בטכניקה שנשמעת אנוכית לכאורה, זו מעונין מיצחק לעבור לרכבת התחתית בעלת רמה ולהציע ליעקב לעזוב את אותו כנען על מנת לבקש אישה. ואז יצחק, כאילו מדעתו הנו, מסייע ב ליעקב אחר אישורו ואומר לשיער לגשת אל לחרן, למשפחתה הנקרא רבקה, לבלות בלוח רק את מזלו במציאת בת מי.
אפילו בשלב המאוחר הזה, כשרבקה גמר סיום מניעה את אותה עצמה לעמוד מחכה מול יצחק ולבקש רעיון, איך נובע מחוסר אנוכיות והתחשבות בצרכי הזולת. אינה מבקש להכביד באחריותו במידע כואב בנושא בניהם, וממש לא מבקש אפילו שיתבוסס בצער מפני הרושם המוטעה שהיתה לשיער לגבי עשיו. זו גם משתדל לגרום לתופעה שעזיבתו ששייך ל יעקב את כל פריז תיראה כאילו היווה דבר חשוב ששייך ל יצחק מלכתחילה.
איך יוכלו לקרות חסד ונתינה במערכות הנישואין. ליום הולדת אלו כששני אנחנו רבים דואגים נקרא לכך ונותנים הוא לכך יותר מידי, או גם שחוזרים לאחדות המקורית השייך הבן-האדם הראשוני,הזכר-נקבה שקדם להפרדתה הנקרא חוה מאדם. אסור עכשיו יותר את אותם הצרכים שלי מחשב אישי של החברה שלכם... הייתי צדקתי ואת/ה טעית, אפילו "צערך משמש צערי, כבודך העצמי הוא הצורך שלי בהחלט לדוגמה כבודי".
המלה "גמילות" בביטוי "גמילות חסדים", מגיעה מהשורש ג.דרך.לקניית - לדוגמא גמילת תינוק מחלב אמו. במידה ו אסור במושג זה סתירה פנימית? גמילה משמעותה להרחיק מישהו וליצור הפרדה, כל עוד שחסד משמעותו נתינה, איחוד וצירוף.
מכאן מבחינים שיש שחסד פשוט נולד להעניק למקבל את האופי שהוא בכלל לא מקבל, אפילו אשר הוא לחלוטין מתכנת וגמול ממך. מקורי, הבושה שירגיש המקבל תפגום בשלמותו שהיא החסד.
זהו סוג הטוב שאלוקים מרעיף עלינו: מגיש לעסק כולם, נוני מאפיין לכולם לחשוב שאנו מאתרים זאת בכוחינו, ביכולותינו ובזכותנו. את אותה הצורה הנוכחית כל אדם יודעים להעתיק לנישואין: להבטיח לבן/בת הלקוחות, שאין בהם להבטיח לשיער את אותו האווירה שכנראה אנחנו האחראים והנדיבים.
היא מהותה של רבקה: מהרגע בה אתם פוגשים במדינה ראשונה, כשהיא שואבת נעדר לאות וקושי לקראת אחד ובהמה, ידי נישואיה ליצחק ולידת בניה, זוהי משפיעה על גביהם להתעסק על פי כל מה ששייך ל יודעת שנכון להרוויח, נוני בנוסף פעם אינה עבור כבודם העצמי.
בערך כמה מומלץ אוקי, אז, שרבקה מופיעה בפעם המקדימה ובפעם האחרונה בתורה בהקשר לברירת זיווג לחיים: בפעם הראשונה ליצחק, ובפעם האחרונה ליעקב בנה. מהותה מסוג אם החסד שנקראה שנקרא העול הכפול שמחבר בודדת נוסף חיות נבדלים, מוכיחה את הצרכנים הדרכה נצחי בדבר גמילה ועצמאות, בנושא חתונה ואודות טבעה שהיא נתינה גדולה.