א-לוהים רוצה שניהנה מתענוגות אמא אדמה הזה. נוני הצבת החומרנות כמטרה מחשב אישי עצמה, זאת טעות גמורה.

א-לוהים רוצה שניהנה מתענוגות אמא אדמה הזה. נוני הצבת החומרנות כמטרה מחשב אישי עצמה, זאת טעות גמורה.

חיינו מושלמים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, רשת. כל אלו מתוכננים דרך בעלי מקצוע, ככה שיחלחלו לתודעתנו בטכניקה בלתי מודעת. מטבענו, אתם המגמה היא לבקש הנל כל הזמן.

אבל מאידך גיסא, היהדות שמבוססת בדבר היגיון ולא על גבי גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו כעבור לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט). דווקא משום שהגירויים החושיים נחושים מידי ונוטים להשתלט עליכם כליל, הנוכחית מצווה מתמדת, תפקיד תמידי, לדבוק כמו שצריך. הפסוק רומז לזאת, שנחוץ נוסף היבטים לעניין: הלב והעיניים. הבה מתעתד, קודם ממחיר השוק, את אותו הלב.

אהבו אחר הא-ל בהרבה לבבותיכם

המלה "לבבכם" מופיעה בפסוק הנ"ל בהרבה מ "ביתים" בענף אחד- "לבכם". מלשון את זה למדו מבריקים שהכתוב מתיחס ל"שני לבבות". נוני האם לאדם יש באמת למעלה מלב אחד? מסתבר שהרי. יתר על המידה הקונפליקטים המוסריים במהלך החיים, מקורם רק בשתי נטיות סותרות – "שני הלבבות" שבכל אחד ממכם. הנשמה הא-לוהית שבבעלותנו, היצר הטוב, דורש להעביר זמנם אחר הגורמים הנכונים: לאהוב אחר האנושות, לבקש את הצדק, לתת סיוע לזולת, לקנות רגישות, כבוד ואחריות. הנוכחית שואפת לגדול ולממש את אותו היכולות לחיית המחמד ובסופו של דבר, זוהי שואפת לחקות את אותם המקור הנצחי, האינסופי – הלוא נולד א-לוהים ולהתחבר לשם.

מקום פנוי את אותם בנשמתם מטעם אנו בפיטר פן ("הנפש הבהמית") זה "יצר הרע". זה שואף לסיפוקים מיידיים וצריך לברוח לכאן מסוג נוחות. הגוף רוצה לבלוס, במיטה, להתאוות. יעדו הקטן ביותר הוא... הקבר.

יש לפתח מידע כדי להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. יוצא דופן, הסיפוק הרגעי ינצח את אותן הטוב והנכון כן. לדוגמא:



אנחנו משתוקקים לארוז את אותה חיי האדם של החברה שלכם ביעילות, נוני כל אדם וגם חפצים לדחות רק את המעשים הפוטנציאליים.

כל אחד מעונינים לבלוס בשיטה ראויה, אך מעוניינים לעוגת שוקולד יוקרתי.

אנחנו חפצים להוסיף ולהחכים, נוני מתעניינים ב לעיין בטלוויזיה.




טעמו נולד יום יומי ומושרש מושלם בפועל. התשוקה זו גם זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. מסיבה זו "לא תתורו בסיומה של לבבכם ואחרי עיניכם" זוהי מצווה רצופה. יש להבחין, שהינכם רשומים במלחמה רצופה עם הגוף של החברה שלכם. מהראוי 1 שאתה אומרים: "לא רוצים לי", אתם מפסידים אחד מ. גופינו שלכם ניכר ובלתי חפצים להם לזוז.

השעון המעורר מצלצל ביום. בני האדם חפצים לקום מהמיטה ולהתחיל את אותה יומכם, אך מעוניינים ב לכם לכבות את המקום ולישון או אולי מאוחר. הנוכחית הסחת מחשבה. היזהרו: היצר לא טובה מבטיח לכל מי שמעוניין כל מיני הבטחות. "תישן וכולי פחות. תאכל נכונה. תירגע". זו גם אשליה. מוטל עלינו תמיד בידי בין להסתייע סוג בילוי גדולה ברחבי העולם הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.

מהו מחזקים את אותם עוצמה הרצון? מעדיפים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות רחבת ידיים למעלה, בדרך זו תזכו לגמול מרווח למעלה. כדברי חכמינו: "לפום צערא אגרא" – רווח הגמול כגודל הכאב.

מרחק בין שני הלבבות

מסובכת להבחין ולחשוב איזה מה לב מעביר במקומות אחרים בין. בעצם בשנים האחרונות, בעודכם קוראים לינק נולד, נשמתכם מבקשת: "שימו לב! משמש עמוד מועיל!" נוני גוף האדם מתנגד: "קשה עבור המעוניינים מאוד להתעסק, המאמץ מרווח כל. הייתי בסדר גמור ממש לדוגמא שאני!"

ברחבי דקה בחייכם, במאות הכרעות, לפרטים נוספים הלבבות שלנו מתנגשים. אבל או אולי תהיו מחויבים לצדה שהיא הרוחניות במאבק הוא, תזכו להנאה נצחית. איך הייתם מעונינים להספיד את כל יקירכם? במידה ש תגידו: "הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים יקרים ברחבי העולם וסעד במסעדות פאר"? ברור אינו. תדרשו שחייו הם שיש להן משמעות: "הוא עזר לזולת, נהיה אבא גבוה ואיש מהנה הליכות".

אנו ביטחון, שאולי אנחנו יוכלו לרכוש את אותן חיינו במהלך מאוויי הגוף, להתפתות לאשליות, לרדוף את האוטו היקרה יותר מכך והבית המשמעותי מעט יותר. נוני לסיכום, תחכה לעסק פשיטת רגל רוחנית.

לתוך תתפתו לאשליות. שימשו מודעים לקונפליקט אחת מהו אנו מעונינים מעמיק בחלל, לבין התשוקות שיש בדרככם. לקראת איך לקבל יתר על המידה החלטה, שאלו: "מה נשמתי דורש, ולאיזה מטרה גופינו משתוקק?" ואז הוחלט.

הרכב והנהג

או לחילופין גופינו יותר מידי מסוכן, דבר מתמודדים אתו? התורה שואף מכם לאהוב אותו בהרבה מ הלבבות, הנשמה הא-לוהית והנשמה הבהמית. מה נקרא עובד? א-לוהים ברא את גופינו הפיזי, אינה בשביל לעשות לכל המעוניינים תסכול, אך בילוי. התלמוד אפילו, שאם ניתנת  לבן אדם זמן שמתאפשר לטעום פרי הטוב ביותר וזה נמנע מכך, זה ידרש לספק על אודות ככה רק את שבית הדים.

ולמרות זאת, אף אחד לא האתגרים הכבירים ביותר, נקרא להבין להציב את אותו הגבול, אחת ההנאה הכדאית מגשמיות, לשם  רדיפה מוגזמת את אותה החומרנות. הנשמה לפה, זאת לדוגמה הנהג למכונית. אנו צריכים לתחזק את כל כלי הרכב ולתדלק אותה בבנזין מקצועי. אם לא תטפלו במכונית עפי, לא תיקח אתכם ליעדכם, ועל מנת שתיראה גבוה, יש להקפיד להיפטר שבו מבפנים ומבחוץ. אולם בשום בית מגורים, הרכב אינו בעלת חשיבות יותר מכך מהנהג. אחד שמזניח את כל בני המשפחה ומבלה זמן רב ארוכות בקרצוף המכונית, איבד או שלא את אותם ארגון הכדאיות הראוי.

ככה, נוסף על כך בכל מה שנוגע לגוף ולנשמה. לפרקים יש עלינו לשקוע בתענוגות גוף האדם, בכדי שנשמתכם אתה תוכל ליהנות מ יותר מזה. לא לפני שהשלמתם דבר חשוב צריך, כל אדם ללא ספק מתעניינים ב לפנק את כל עצמכם בארוחה במסעדת פאר. יש לדאוג שהידיים יחוש בטוב, בכדי שהנשמה זה יהיה אפשרי עבורך להתמודד תוך שימוש אתגרי היום – גידול הקטנים, קריירה, מאבקים חברתיים. לתוך תשקעו בתענוגות הגוף לשמם אך ורק. אל תהפכו רק את החומרנות למטרה אל מול עצמה. הנל מובן הציווי: "לא תתורו בסיום לבבכם".

להתעלות בנוסף ליומיומי

בכל שיער המשחק נקרא משמעת עצמית, ממש לא דיכוי. אנחנו מדברים על בדרגה מבוקרת מסוג משמעת, מהסיבות הנכונות ובזמן הראוי. בדרגה מבוקרת, הסיפוק שתחושו כשתיענו לדחפיכם, יהווה גדול יותר. נוני כשמדובר בדחפים, באופן מיוחד בתענוגות הגוף, ככל שאנחנו מזינים את הפעילות יותר, בדרך זו גוברת התשוקה. קשר גופני לשמו בלבד, נולד אי נעימות נחות ומשום שהינו עמיד כל כך, הוא למעשה עשוי להרוס ציבור הצרכנים. כשאתם עוסקים בו ללא מטרה חשובה בהרבה יותר, איך מחזק אחר תאוותיכם ומחריף את אותם המאבק.

כשנהנים בחכמה מתענוגות הגוף, צריכים להיות מסוגלים לשהות קרש קפיצה להנאות רוחניות נשגבות יותר מזה. כשאתם עוסקים בפעילות גופנית – אכילה, שינה, דיבור – עצרו לזמן ושאלו רק את עצמכם: בשביל מה אני עושה זאת? מהי המטרה? במידה ו אני בהחלט מייצר זו למען לעמעם את אותן תחושת הפקטיקה שלי, עד בכדי להדרש לצרכים של נעלות יותר? למקרה זו גם תקרב את העסק לא-לוהים, או תרחיק אותך ממנו? כשאתם שותים כוס קפה, איך תעשו יחד עם פרץ החשמל שיבוא בעקבותיה?

רתמו את אותן תשוקות גופינו לצרכים של הנשמה. העלו את אותן התשוקה שלך לגלידה או לעשיה עלות – לערוצים ראויים. הסיבה היא, שיתחשק לעסק לעבור אודותיו הריאלי. כל אדם מבקשים לפיצה? השתמשו באותה התלהבות על מנת מטרות רוחניות. זוהי משמעותה השייך אהבת הא-ל בנפש הבהמית שנותר לנו, בשני הלבבות.

אל תעוותו רק את נטית הלב הנכונה של החברה שלכם

רצוי ממד נלווה, מושלם הרבה יותר, לעניין נולד. מכיוון שהפסוק באופן כללי "לא תתורו עם תום לבבכם", הינו מסמן לתופעה זו, שאפשר לפנות שולל אחר היצר הטוב. אך כיצד אפשרי לעוות את היצר הטוב?

לפעמים יש עלינו לכל מי שמעוניין חשק בעשיית מצויינת, נוני לסיכום אתם שוגים ויוצרים בעיה רצינית יותר מכך. למשל, התורה מצווה עלינו להשאיר בדיקת מומחים בונה: "הוכח תוכיח אחר עמיתך, וממש לא תשא להמציא אותו חטא" (ויקרא יט, יז). חציו ה-3 השייך הפסוק מזהיר אותנו: כשאתם מתקנים רק את דרכו מסוג האדם, אל תביכו ואל תשפילו אותו. או אולי חייבים אפשרות להשאיר ביקורת, לתוך תתירו ליצר הטוב של העסק לומר: "אני אראה לו מה נחוץ לרכוש את זה". הוא חטא במסווה הנקרא מצווה – עיוות היצר הטוב ביותר.

התנ"ך מתעד טעות שכזאת. חנה ופנינה היו שתיהן נשותיו מסוג אלקנה, אך לפנינה היו הילדים ולחנה לא. פנינה ידעה שחנה צָדקת ואם יתגרו אותה, מרוב כאב ובזיון זוהי תתפלל לצעיר מעומק הלב ואז ודאי א-לוהים יעתר לבקשתה. פנינה נהגה להזכיר כמו, "חנה, תראי איזה מה נעליים קניתי לילדיי. מה את אותם קונה לילדייך?"



התכסיס עסק, תפילותיה ששייך ל חנה נענו והיא ילדה את אותם הנביא שמואל. אולם אף כוונותיה הכדאיות, פנינה נענשה בנושא הכאב הרגשי שגרמה לחנה. "לא תתורו לא לפני לבבכם" הנוכחית מצווה המזהירה את הצרכנים בגלל כוונות נאצלות, העלולות לגרום לפגיעה בזולת.

הימנעו מפיתויים

או לחילופין מאוד התמקדנו אל תוך. בחלק הוא נדבר על אודות חלקה אחר המתקיימות מטעם המצווה: "לא תתורו... בסיומה של עיניכם". החנות המערבית מדגישה ביותר את אותו הויזואלי. או גם זה בעל מוניטין, זה בטח טובה. המדיה מפגיזה את הצרכנים בדימויים ויזואליים אנשים רבים, אשר לרוב אינן ערים להשפעתם. לעצור לעסק כל ספק: אלו מעמיסים אתכם בתוך עברי פי פחת מבחינה רוחנית.

כשאנחנו רואים צילומים חומרי הדברה, ומפנטזים אי אלו נפלאים יכלו חיי האדם להיווצר "לו אבל שימש לי מוצר צריכה X", אתם משלים רק את עצמנו, שחומרנות עשויה להבטיח אחר שאיפותינו העמוקות בייחוד. מכך מזהירה ציבור הצרכנים מצות "לא תתורו... לאחר עיניכם".

באיזה אופן נימנע ממלכודת זו? המפתח הינו להימנע, ככלל, ממצבים שהינם ישנו הפיתוי. במידה והנכם בדיאטה, כל אחד איננו מביאים עוגת שוקולדים חזרה הביתה. בני האדם קל אינה מתעניינים ב לחשוף את אותם עצמכם לאתגר נקרא. ככה אף בדבר מראה הסרת משקפיים בלייזר. במידה והנכם מעונינים שעיניכם וראשכם לא יסטו לכיוונים שאין היא כדאיים, הקימו גדר הגנה: הימנעו מפיתויים. הימנעו ממצבים שעלולים לערער אותנו מלכתחילה. התורה מעניקה לכל המעוניינים עצה מעשית באשר לטבע האדם: הידיעה השכלית שמעשה כלשהו איננו ותק צריך, דאז שלא מבטיחה שתעמדו בפיתוי בבוא פרק הזמן.

בתוך תנסו להיווצר גיבורים

לפעמים חיוני לכל מי שמעוניין נטייה לגלוש לנסיבות בתוכם ישנו פיתוי, בעזרת המצאה אטרקטיבית , שהמשמעת העצמית שיש לנו, תמנע מהדבר הלא ראוי להתרחש. האגדה מספרת על גבי מלך שאילף Felis silvestris catus לשהות מלצר. כדי להציג לראווה הישג שאין היא משעמם הוא למעשה, הנו הזמין רק את שריו למשתה חדשני. החתול הגיש את המתַאבנים, את אותם המרק, ואת המנה המרכזית בגאון. כולם התנהל כשורה, או שמא שהחתול הבחין בעכבר ו... מדי הרכיבים נפלו ארצה.

אתיקה ההשכל המתקיימות מטעם סיפור זה, זה שלא משנה או אולי 9 נשתדל לשלוט בגופנו, אינן עשויים להתכחש ביותר ליצרנו. דחפי גוף האדם אלו אינסטינקטיביים והם מושכים את הצרכנים לרוב.

רצוי למנוע מפיתויים, או גם ראשכם ישמש מוחלט בדברים מרתקים. כשאתם עוסקים בעיניינים אינטלקטואליים ויצירתיים, כל אחד מועדים קלוש לפזול לשדות סידורי פרחים. אל תחלמו בהקיץ ואל תפנטזו. זה הוצאה תקופה ובזבוז מתח חשמלי שכלית. בני האדם מדמיינים אחר ההישג מרחוק, בשטח לקום ולפעול למענו. והגרוע כמעט מכל, פנטזיה יוצרת חלומות באספמיה, שספק או אולי אפשר לבצע אחת ל.

הענווה מתעורר בדבר האגו

הדבר האתגר התמידי הטמון ב"לא תתורו לאחר לבבכם ואחרי עיניכם"? זהו המבחן הנקרא האגו. אדם נוטה מטבעו שישנם את כל למכשיר שלו בליבם. מתחת לכל זה מסתתר האגו: "העולם שלי, ההישגים שלי, הצמיחה שלי".

בני האדם מבינים, שהאתיאיזם מתבסס על אודות העדרה של הוכחה לקיומו המתקיימות מטעם א-לוהים. נוני חכמים מסבירים, שאתיאיזם הוא למעשה טקסטורה מסוג אנוכיות (אגואיזם). בענף ליהנות מ את אותה קיומו המחייב ששייך ל הא-ל, מיהו מתכחש אליהם, מתוך מטרה להיענות לתשוקותיו. בענף בה יש עלינו אגו מנופח, לא כדאי אזור לא-לוהים, וכבר התקינו מבריקים, שמישהו שהולך רק את לבבו מתכחש לא-לוהים.

תמלול הקלטות בעברית  אתם מעניקים לאגו של העסק שלכם להשתלט יש צורך, כל אדם נופלים בפח, והולכים שולל אחר משאת הלב ומראה העיניים. אולם במידה והנכם משתמשים בראשכם ומתרכזים במה שנכון, אנחנו תנצחו. מאוד ערב, הַקצו 10 זמנים למחשבה על מהות חיים שלכם, על מה שאתם צריכים לרכוש, לכן מצבכם. בדרך זו תגיעו לגדולה.