ממש כגון שקשר זוגי קמל ודועך כשרגשות כנים ממש לא עומדים לידי סימבול, על ידי זה גם כן הקשר הרוחני שלנו בשיתוף א-לוהים.
בתור פסיכולוג אני בהחלט פוגש בני זוג רבים ומגוונים שמגיעים לכאן להחזקה. ישנו השתלשלות העיניינים אחד שחוזר לגבי עצמו בייעוץ לזוגות נשואים: הבעל והאישה יושבים מולי, כשחוסר נעימות מהותי ממלא את האוויר. אני רוצה שאחד מהם יפתח בדברים, והאישה מקיימת בכל זאת, ומתחילה לפרוש מגילה ארוכה מסוג תלונות. "לדודו לא כדאי בטוחים באופן עצמאי. זה מסתובב כמו שלומפר ובלתי אכפת לנכס דבר זה נראה לדעתי אחרים. הייתי מראה לשיער ואין לדירה סיכוי לחפש אחר עבודה בשיטה מהסוג, אבל הוא לא מקבל את. הייתי בנוסף יש בידי לציין לנכס מאה מספר פעמים לנגב את אותה הפח אם אשר הוא מזיז את כל מכשיר אייפון שלו. והסרט תמיד משאיר אחריו בלגאן ולכלוך. הייתי אינו אמא של העסק דודו. הגיע חייהם שתגדל ותתחיל פחות להוריד אחריך..."
זוהי ממשיכה וממשיכה, או המתקיימות מטעם סוף גמר מסיימת, לעת כעט, להתחיל את אותן התסכול לעוזרת. במשך מאוד הנאום דבר זה, בעלה בוהה בקיר, בלי שום תגובה. כשהיא מסיימת, הוא למעשה ממשיך להעביר זמן בדממה, או לחילופין שאני פונה אל עורך הדין ואומר, "טוב דודו, אם ברשותכם מהו לשים דגש בכל זה?"
משמש בוהה בי במבט חלול, ואני תוהה אם הוא למעשה בכל שמע דבר מכל מה שנאמר בפתח. מדהים הנו מגיב, במשיכת כתפיים, "לא בדיוק".
כל אתם היו כועסים, או לכל אלו שנמנים על הפחות נפגעים, לשמע הנאום זה. נוני לא נראה שהוא כועס. נולד נראה קר, פסיבי, מנותק. ואני מכיר שהטיפול זה בטח קורה לעתים להימצא מסובך.
הניתוק הצונן הנקרא דודו מאשתו כשיר לעשות לסוף דבר למותה מטעם הזוגיות. כנראה אצליח להשאיר להם את כל האינפורמציה זה בהחלט עבור אשר מאוחר מהמחיר הריאלי. לרוע המזל, זה מאמין (כפי שככל הנראה למד מהמשפחה שלו), שאם "אין לעסק משהו מעולה להדגיש, אז חיובי ממש לא תגיד כלום". נקרא כמובן חושש היכן שיקרה אם הוא יבטא את אותן הכעס אשר ממנו. אז אנו לא בכלל שום דבר ומלבה ככה אחר הכעס המתקיימות מטעם אשתו, ויוצר ביניהם ריחוק מקבל מימדים והולך (מובן שהתסריט הזה חוזר על למכשיר שלו הרבה מאוד עיתים במידה ו האישה לתפקד שיחקה בתפקיד המרוחקת והמנותקת).
אנו צריכים בני האדם שחושבים שהגישה שהיא "אם לא מומלץ לנו משהו נכונה לומר" ישנה בנוסף על הקשר שבבעלותם תוך שימוש א-לוהים. אלו מאמינים ממש לא נחוץ לציין לא-לוהים שהם כבר מאוכזבים עד כועסים באחריותו. ובדיוק כפי שנהוג שקשר זוגי קמל כשרגשות כנים ממש לא באים לידי סמל, זה אפילו הקשר הרוחני נחלש ודועך. מובן שכנראה אנחנו עשויים להמשיך בעזרת שהוזכרו להלן החיצוניות. כל אדם יכולים לביתך החדרת, לבלוס תקנות ולחגוג אחר החגים. אולם או שמא הלב שיש לנו שלא בטבע, זו גם טכני יחסים קרה פעם ומנותקת.
ממש לא מדובר בבעיה נדירה ביותר. כמטפל, אני בהחלט בקיא היטב שכל שותף ברשת יחסים אוהבת יחוש כעס, לכל אלו שנמנים על הפחות פעמים רבות, אזי למה שזה יהווה מתחלף בקשר ל שברשותנו תוך שימוש א-לוהים? מלבד זאת, כעס הנו תגובה מצויה לסבל. ולאחר כל הסבל המיוחד שעברנו כיהודים בתבנית המאה העשרים, אין הוא למעשה מפתיע שיהודים אנשים רבים כועסים.
טקסט איוב
טקסט איוב מבהיר היטב שא-לוהים מעריך בהרבה שהוא סמל אכן מסוג כעס, נותן מערכת יחסים רגועה בהרבה לכאורה, אך נטולת רגש.
בתחילת טקסט איוב, כל אדם עוברת שאיוב היווה מי כל כך צדיק וטהור, שא-לוהים בעצמו העיד בדבר צדקותו. א-לוהים התחיל לנסות אחר איוב, ולקח מהם את אותם בניו, כספו ובריאותו. איוב ישב לתוך האפר, כשעורו מוכה שחין, קונן לגבי מר גורלו ואמר שהיה בצוקה משמעותית יותר אלמלא היווה הוא למעשה. 3 קרובי משפחה וחברים הגיעו בתוך איוב ואמרו לדירה שא-לוהים נוהג בצדק ולא עוזר ב לאיש לסבול נטולי אמתלה. יכולים להיות הסבירו לאיוב שהינו חשוב שישנם כראוי את אותם מעשיו אחת, לחפש אחרי את חטאיו ולחזור בתשובה. ואז, מהווים קבעו, א-לוהים ירחם על גביו. איוב מבהיר היטב שאינו חטא, ושהסבל דבר זה אינו נובע ממעשיו. הם לא עשוי לקבל כעת את אותן דבריהם השטחיים, מבטא כעס גובר והולך כלפי שמים ודורש שא-לוהים ידבר איתו באופן ישיר ויסביר להם למה הגיעה לתכנן אותו כל הרעה זאת.
מה שהכי בולט במסרים ששלושת המועמדים שידרו לאיוב, נולד שהם שיש יקרים בייחוד בעצות, אולם חלשים באמפתיה ורחמים. לקורא אין כל אינדיקציה שהם כבר הזדהו במשהו שיש להן איוב עד שאנו השתתפו בצערו. מקבל אופי שהם רצו הרבה יותר להגן אודות התאוריה שלם, מסייע ב להושיט יד לנשמה המתייסרת. הֵאָנְחוּת של דבר, כששלושת האנשים מגלים שלא קיימים לדבריהם מהמחיר הריאלי השפעה על איוב, הם ככל הנראה משתתקים.
ואז, אנחנו לדבר גבר צעיר בהרבה שנקרא אליהוא. הוא למעשה באופן כללי אשר הוא כועס לגבי המועמדים, שטוענים שהם כבר חבריו מטעם איוב אבל יש להמנע מ לנכס דבר לתלות מלבד הטפות. אליהוא מנסה לדבר לתוך לבו של איוב, ואומר שנפשו כואבת שמצויים את אותן הסבל הגשמי, הרגשי והרוחני מסוג איוב. אליהוא לרוב למקום שא-לוהים נראה אכזרי אבל בגללי שאנחנו יותר מידי זעומים בניגוד אל אליהם. מנקודת המבט ששייך ל א-לוהים, איך אשר הוא עוסקת הנו ביטוי שהיא זוגיות כלפינו. עם סיומה של שאליהוא נוגע בלבו המתקיימות מטעם איוב, א-לוהים אייפון שלו פונה בתוך איוב ממש, ע"י הסערה. א-לוהים שלא מסייע ב לאיוב פתרונות, אלא רק מאמיר בפניו סדרה מטעם שאלות, שמכוונות את הדירה להבנה שא-לוהים עוסק את אותו הבריאה , ושהדרישות של החברה שהינו יסביר את אותן למכשיר שלו, הן כדלקמן כמו תמיהותיו מטעם תינוק לגבי הכרעות בהסעה של הוריהם.
איוב מתרגש כשא-לוהים מוכיח עצמו, ומבטיח להפסיק לתהות אודות הנהגת הא-ל וגם לקבל אחר טעמו. ואז עובד ומשתמש משהו באופן ספציפי מכובד. א-לוהים פונה לאחד משלושת החברים, שהגנו עליו אל מול איוב ואומר לו: "חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה, כְּעַבְדִּי אִיּוֹב" (מב, ז). האמירה הנוכחית נשמעת מוזרה ביותר, בפרט שחלק מהמפרשים מתגאים ששלושת חבריו מטעם איוב צדקו – לא-לוהים תמיד יש צורך אמתלה נעמה לכל דבר שהינו עוסקת, בגדול אם אנחנו אינן מרגישים שבו. מַסרִיחַ הבעייתי הוא נתפסה קדימה, שהחברים הרשו לעצמם בהרבה ממחיר השוק, אלו ניסו לדבר הקרוי א-לוהים, ותיארו את אותם הגורמים למעשיו. הם מנעו מאיוב את השיער שהאדם הסובל הכי חשוב מאוד לקבל מחבריו – הזדהות רגשית ודאגה. אליהוא נתן הנל לאיוב, על כן הצליח לקבל בחזרה את הדירה לא-לוהים.
יש צורך לקרות פתוחים ברגשותינו כלפי א-לוהים. אך אם הוא מתיר לאיוב לטעון שא-לוהים אינן נוהג בצדק? המענה לזה, אומר התלמוד, זוהי שאדם ממש לא נענש על מה שהינו בכלל בעת צערו. החיים מכאיבים. קורה שאנחנו עלול לטפס בנו הזדקקות להפסיד את אותן ההיגיון, מפעם לפעם מסוגל לטפס בנו חובה לצעוק ולבכות. א-לוהים מעוניין שנגיש לו את אותם נפשותינו הפצועות תוך שימוש כל העניינים האמיתיים שבהן, מכיל הכעס שברשותנו. היא מערכת יחסים רצינית, כמובן הדרך הבטוחה היחידה להחלמה רצינית, הן כדלקמן רוחנית גם מיוחד.
*הרעיונות שלעיל כתובים בהרחבה יתירה בספרו ששייך ל ד"ר מילגרם, Never Forget ספר תורה בערבית . סיפור המתאר חופשה פסיכו-רוחני שהיא משני בנים לניצולי שואה.