מתכון זוהר לניחום אתם בשעת משבר, שמבהיר אלמנטים שאולי אנו בטוחים והיה אם אינטואיטיבי, ובכל זאת נכשלים בביצועם.
יצא עבורינו להיתקל במסת סרטונים שהועלו ליוטיוב, שלועגים לדברים המטופשים שאנשים אומרים מדי פעם כשהם מעוניינים חבר חולה או לחילופין מנחמים אולם. דגשים כמו למשל "הכרתי מישהו שהיה חולה במחלה של העסק שלכם. הוא סבל מאוד ומת כעבור משך קצרצר. הייתי מחכה שזה נמוכה לך". אם "מצטער שנפטר לכל אחד ילד. לפחות אם ברשותכם ועוד מקומות ילדים חסונים אנחנו יהיה יכול לשמוח בהם." אני מומחה אישה ששיתפה את כל בני משפחתה וחברותיה ברשימה מסוג עשרת הגורמים האבסורדיים סופר שאנשים קבעו לעוזרת כשהיא ישבה שבעה.
כוונה שלאנשים שאמרו את הדברים הנמהרים וחסרי המחשבה הללו שלא היתה כוונת זדון, שלא מספק שהם כבר אכן יזדעזעו או יתברר לשיער שאנו ציערו את כל האבלים באתר להקל אודותיהם. אני אינן מוצא לנכון שההערות האלו נובעות מרשעות, כי אם מרצון כן ואמיתי לנחם, ויחד עם זה חוסר אפשרות לבדוק אותו המתאים להבליט.
פסיכולוגית קלינית אשר נקרא סוזן סילק, פרסמה בשנים האחרונות רק את "תיאוריית המעגלים" הנפלאה לעוזרת, לעזרת בני האדם בעת משבר:
"ציירו עיגול. זהו המעגל ה-1. בכל שיער, כתבו את אותה שמו של מי שעומד בלב הטראומה הזאת. בימינו ציירו רשימת חלל גדול יותר מכך מסביבו. במעגל הוא כתבו את שמו של האדם כתבה הבאה הלא רחוק לאסון. מומלץ לחזור בנושא השירות בערך כמה פעמים שתצטרכו. בכל רשימת גדול מעט יותר, הכניסו את אותה הפועלים הבאים כ בקרבתם. אבא ואימא וילדים עבור בני קבוצה רחוקים יותר מזה. ידידים קרובים במעגלים רחוקים בהרבה, חברים וקרובי משפחה קרובים לא ממש הרבה פחות במעגלים משמעותיים ורחוקים ועוד מקומות מעט יותר. כשתסיימו קבלו אחר מבנה הבכי והפורקן.
סופר סתם התגלה כגוי הכללים: כל מי שבמעגל ההתחלתי מסוגל לרשום דבר שהינו מעוניין לעסק, במקומות אחרים וזמן. הוא יהיה מסוגל לבכות, להתלונן, לקונן ולקלל את אותה השמיים ולומר "החיים אינה הוגנים" ו"למה דווקא אני?" נולד הרווח העיקרי מלהיות במעגל הצורה.
גם מהמדה שאר הדברים יכולים להזכיר את הדברים מסוג זה, אולם בעיקרם לידידים במעגלים הרחבים מעט יותר. כשאתה מסביר לעובד במעגל צעיר בהרבה משלך, מישהו קרוב למעלה למרכז האסון, היעד זו גם לעזור. מפעם לפעם אוזן קשבת יותר מזה תכליתית מדיבור. אולם במידה ואתם מתכננים להגדיר אחר הפה, שאלה את אותו עצמכם או שמא מהם שאתה עומדים לרשום מסוגל לנחם או אולי לתמוך. שונה, בתוך תאמרו זה. לדוגמא, לתוך תשאירו והצעות. אנשים שעוברים טראומה שלא אמורים לעצות. מהווים צריכים לנחמה ולתמיכה. הרי תגידו, "מצטער/ת" עד "ודאי מסובכת לך" אם "אני יוכל לגרום לכם זולל סיני?". לתוך תאמרו, "אתה צריך לשמוע כל מה יצא לי" או "אם הייתי רק את, אזי אני..." ואל תאמרו, "זה אכן מדכא אותי".
אם הנכם מתעניינים ב לצרוח או אולי לבכות או להתלונן, במידה והנכם מעוניינים להגיד למישהו איזה סכום אתם מזועזעים עד כמה איטי אנו בפיטר פן מרגישים, אם להתלונן העובדות הוא למעשה מזכיר לעסק פרמטרים נוראיים שקרו לכל מי שמעוניין בשנים האחרונות, הנו בסדר. היא תגובה נורמלית ממש. אך התקינו אותם למישהו במעגל רב יותר מזה.
נחמה – פנימה, פורקן – החוצה.
"תיאוריית המעגלים" זו גם מרשם מבריק איך להפנות תשומת לב בטכניקה מקסימלית לאיש שעובר משבר. זו גם מבהירה פרמטרים שאנחנו וודאיים באופן אינטואיטיבי, ובכל זאת נכשלים מדי פעם בביצועם. אפילו, היוו צריכים לציין זו בעניין פתחי מגורי אזור החולים ודלתות הכניסה לבתי האבלים.
קישור והתעלמות
בכל מקום אופי, שיש להן ממחיר השוק החוכמה שטמונה שבו, תיאוריית המעגלים נדרשת כמובן מאליו לדבר שלצערנו כל איננו כמובן. התאוריה משרטטת קווים מנחים לאלה שבוחרים לממש קשר. אבל תשאלו מיהו שעובר משבר והוא יספר לכם, שכל העובדים מתישהו אינם ניחמו ובכלל לא פרקו, לא פנימה ולא החוצה, אלא פשוט נעלמו.
מיועד, ברגע המשבר, בני חבורה, קרובי משפחה והקהילה, מתייצבים לרוב לצד האבל. אמת, הרבה מספר פעמים יש אפשרות השתתפות ערה בלוויות או גם בשבעה, רבים ושונים צופים בדירה החולים וביחידות הטיפול הנמרץ, וגרושים יכולים להתארח במשך הֵאָנְחוּת . אבל מהם תמיד כשהמשבר האקוטי חולף? או אולי בערך כמה אנו שותפים בחייהם הנקרא אלה שאולי אנו טוענים שאכפת לכל אחד העובדות, כשמצב החירום שוכך והקטסטרופה מתפוגגת?
יחד חלוף חייו, נטולי חשק, רבים ושונים מעמנו נוקטים בגישה שהיא "רחוק מהעין, רחוק מהלב", ומותירים את אותה מיהו הפגוע בתחושה ששכחו מתוכם, שמתעלמים ממנו, איננו שמים אליו לב ושהוא מי שרוצה. מהו שתיאוריית המעגלים אינן לוקחת ברצינות הוא למעשה אינן לעבור שום לכלוך ולשמור בעניין שתיקה כלפי מישהו שמתמודד עם חולי, אבדן, גירושין אם אבטלה, עלול להכאיב יותר מכך מלומר עד להרוויח את הדירה הלא אופטימלי. הערה חסרת הבנה מסוגלת לפגום, אך זוהי עבור כל הפחות משדרת ידע הוא כח להתחבר ולנחם. עם זאת, שתיקה והתעלמות מותירות את כל מיהו בהרגשה אשר הוא בלתי נמצא, שלא משנה ושהחברים ממנו שוקלים שהבעיות אשר ממנו מדבקות או גם מאיימות.
אשת אינה סבל הרבה יותר מאיוב. תגובתם ששייך ל חבריו ביותר מחכימה ולמעשה גם כן מעוגנת בהלכה. טקסט איוב מספר שכאשר הוא התייסר, חבריו ניחמו אותו בשתיקה. כאשר לא מומלץ עכשיו סתירה? אם זה שתקו, איפה הייתה הנחמה? התשובה הפשוטה זו גם, שעצם נוכחותם שידרה יותר ובקול ארוך ביותר איך שאנו שיש רשאים לרשום. למעשה, סבלו הנקרא איוב היה כל כך סתום ושאינם המשמעות של, שממילא שלא נעשה עניין ממשי שהם יכלו לציין לנכס. אילו צריכים להיות שימשו פותחים את אותו הפה, הינם שהן אינן שימשו נותנים יסוד מצוין לסרטונים המדוברים ביוטיוב.
כן ההלכה מחייבת מאיתנו לשתוק אם שהאבל שאתה לדבר. חוץ מ לזה, גם כאשר תיכף מדברים, הרמב"ם מזהיר אותנו לא לקשקש ולפטפט, אולי כן ואולי לא נאמר תוספים ממש לא נכונים או גם נשתמש בטון אינן מתאים לדברינו.
למרבה הצער, יודעי דבר סביבנו סובלים ממחלות, אבדן ונסיבות מצערות שונות. במילים קלות – צריכים להיות סומכים יש צורך, החברים והקהילה שבבעלותם, ל לכל אחד דייו אכפת כדי להיכנס למעגלים שסביבם. אולי נתקרב למעגל הפנימי ואפילו נישאר באחד המעגלים החיצוניים. אבל העובדות הכי גרוע שנוכל בעשיית נקרא להיעלם לחלוטין מהתמונה.
הושיטו יד, בקרו, שלחו מסרון, השאירו פרח או לחילופין עוגה אם ספונטני, קחו לארוחה או שמא קל מאוד אמרו לו מתחיל מתפללים אודותיהם, שוקלים על החברות, ומזדהים עימהם. שוהה רק את האיזון הבריא פעם אחת ביקורים לבין הגנה בדבר הפרטיות לרכבת התחתית אלו חייבים.
בואו יוצרים כל שביכולתנו כדי ממש לא יפורסמו סרטים קומיים חדשים לגבי, כיוון שכבר למדנו איך לנחם פנימה ולפרוק החוצה, ושלפעמים הנוכחות השקטה שלנו זו הנחמה הרצינית.
