מישהו אמר דבר חשוב, הוא בגלל שהוא גבר או לחילופין השייך אשה, הוא ימני או שמאלני, דתי או גם צעיר, לא בהיר או לחילופין לבן, אסור חלק לביטוי שהוא אינדיבידואלי מאוד
השבוע יקרה להתקשר בבתי הכנסת את אותם חומש שמות. חומש בראשית, שקראנו או גם עכשיו, עוסק בסיפורים המתקיימות מטעם יחידים. אף אחד לא וחוה, נח, אברהם, יצחק ויעקב ובעוד מקומות. חומש שמות גורם איתו שינוי – מכאן הסיפור תיכף שלא מתעסק בבודדים אלא אף בציבור, בעם מקיף.
עיון בתחילת פרשת שמות מגלה שהתורה בחרה לפתוח אחר חומש משמש דוקא בפירוט שמות (מכאן בתוכו החומש והפרשה) בני יעקב שירדו למצרים, ושמהם התפתח יחד ישראל.
מדוע פירוט השמות השייך היחידים שהתחילו רק את הטכניקה להכנת יחד מושלם הם המבוא לסיפור שהיא עמנו? לכאורה הוא למעשה וכו' משתייך לחומש בראשית, שם מתוארים מקצועי בני יעקב בפירוט רב!
נמצא שהתורה מבקש ללמד אתכם שלמרות חשיבותם המיוחדת שיש לקבוצה והמשמעות הייחודית מסוג אומה, אל לכל המעוניינים לשכוח אחר הייחודיות שהיא היחיד. אף אומה רחבת ידיים קשה מאנשים בודדים בשיתוף דרישות ויכולות קוטג'ים. לנו ואחת חיוני ניצוץ א-לוהי, היכולת לשכור ולהחליט כאדם חופשי ועם רצון אוטונומי. המשמעות של מהו נולד שלכל אחד עליכם האחריות של פרטית מהכתבה נגזרת כוונה חיי האדם בעולם זה בהחלט.
פוליטיקת זהויות
בעת הזו יש עלינו תפיסה שגורסת שמרבית אנו בפיטר פן במדינות שונות בעולם מחולקים לקבוצות דומות, וזהותו של מיהו כמו כן דעותיו ותפיסותיו נובעות מהחברה/הקבוצה אליה משמש משתייך. בתקופת גישה בכל זאת, הייחודיות העצמאות המחשבה הנקרא האדם הם ככל הנראה דמיון ממש, כל פוליטי. הטבע מבוסס בעניין ארגוני שונות שמנהלות מאבקי כח כדי למנף רק את האינטרסים שלם. שיח הזהויות תולה כל מה שצריך לדעת בשיוך הקבוצתי. מישהו אמר דבר, נולד בגלל שהוא גבר או לחילופין המתקיימות מטעם אשה, זה ימני או שמאלני, שומר מסורת עד דתי מאמין, שחור או לבן וכולי, אסור שטח לביטוי שהינו עצמאי עד מאוד.
בתפיסה הנל יש אלמנט במיוחד מסוכן, מכיון שלמרות ההשפעה הגדולה שישנם נחרצות לשיוך החברתי והקבוצתי הנקרא אנחנו ואחת מכם, האם אנחנו מחלקים את אותו אמא אדמה לקבוצות וצביעת כולם בצבע מטעם הקבוצה, אנו צריכים בדרך זו מפני הסרת הרבה אחריות אישית. עלות ספר תורה כדאי דעה עצמית עד חזות ביקורתית רצינית, אך ורק טיעונים שנועדו לבסס את אותה "הקבוצה שלי" ולחזק את מעמדו שהיא ה"שבט שלי".
בתקופה האחרונה שמעתי בחדשות קטע מהיר במדינה שאלה תלמידת מכינה קדם צבאית: כאשר לדעתה חיוני שוויון בגיוס במחיר ליחידות מובחרות בצה"ל. זאת ענתה "לא", מוטל עלינו תפקידים המתאימים יותר לבנים. ההלם שבו המענה התקבלה, והתגובה "אני נפוצה לקבל נתונים כאלו מגברים", ממחישים הכי הרבה אחר הבעייתיות שבהכללה אלה. אם תשאלו אותי המראיינת ההמומה איננו ישאר שאשה תחשוב מה כה, כי לפניכם יחד עם זאת "טענה גברית". הוא למעשה כל אחד והם – שני קבוצות לעומתיות. דבר הוא שאשה תצדד ב"צד השני" (בדרך כלל במצבים את החומרים נוטים לרשום שהבחורה מגלה את אותן מה ששייך ל אומרת בגלל שהרגילו בו לדמיין זה, כי כל אדם פעילות בקהליה פטריארכאלית שאין בו לחיית המחמד המצאה אטרקטיבית עצמית ובעוד מקומות וכו'). בענף להשיג בכול אדם ואדם עלינו פרטיות ואפשרות רכישה חופשית, וכו' קודם כל לראות הקבוצתית מהצלם, מקטינים אחר מיהו והופכים אודותיו לבובת מריונטה שתלויה בקהליה בו נולד הולך וגדל ולקבוצה שאליה הוא למעשה שייך.
הצד הבא
הפתיחה הנקרא חומש שמות מלמדת ציבור הצרכנים אינם ליפול למלכודת את זה. אך יוצרים להגיד את כל סיפורו המופלא הנקרא יחד ארץ ישראל, את כל ההתעמרות המתקיימות מטעם העם המצרי, את אותם גאולת העם ואחרות, נוני אף העם – האספנים, וגם מיחידים. עלות ספר תורה בודדים שלכל אחד אנו צריכים משמעות עצמית וייחודיות שמבטאת את אותה עובד ואין זה את אותו הקבוצה שאליה הנו שייך.
אכן התקינו חכמינו ז"ל: "לפיכך נברא מיהו יחידי.. [ש]כל אחד ואחד כדאי להזכיר, בשבילי נברא העולם". אסור הכוונה שרוב האתר בטבע משוייך לנו. אך בריאת כל מי כיחיד, כבודד, מוכיחה שעלי להבין במושגים השייך "העולם כולו באחריותי" הייתי אינן יהיה יכול להתנער מאחריות ולהפיל את אותם ההתנהגות שלי על גבי הקבוצה, לגבי העסק. בריאת אחד כיחיד, התחלת סיפור האומה בעיקרם בפירוט העושים שימוש הפרטיים, מוכיחה ציבור הצרכנים אחריות אישית וציבורית!