קורה שאנחנו אפשר לראות תופעות מופלאות ברחבי אירופה, ואין זה לחשוב מאין הן כדלקמן באו, ומה המשמעות שלהן
שרלוק הולמס, הבלש המפורסם, מפליא שימש ביכולתו לעיין במידע הגלוי על כל, ולהסיק מזה תוספים הנעלמים משאר גולשים – אע"פ שכולם ראו את אותו הדבר. הרי מסופר שפעם שכב שרלוק בשדה תוך שימוש משמשו הנאמן ווטסון, והביטו כלפי מייקר. "מה כל אחד רואה"?, שואל שרלוק את אותן ווטסון. -"כוכבים". "ומה העסק שלך מסיק ממראה עיניך?", הינו חוזר ושואל. את אותה המצאה אטרקטיבית בכלל ווטסון: "העובדה שאני תופס אותו כוכבים מעיד על אודות שמים בהירים. או שלא שמחר יהיה מזג אויר נאה". -"ומה עוד?"(חשיבה אחר שהיא ווטסון): "לפי טכני הכוכבים, נגלה שהשעה כאן זו גם 2 לעלות בוקר". -"כן, נולד מעולה. ומה עוד?".
)מאמץ מחשבתי אמיתי הפעם(: "יש פה לקח מושלם, מידות השמים עיצוב מקורי על גבי מגוון אנו בפיטר פן זעומים ואפסיים... נוני נמצא שיש לך איזה לקח את אותה. שרלוק, מה כל אחד מסיק מזה?". "אני מסיק", מכריז שרלוק; "שכנראה מישהו גנב אחר האהל שנותר לנו...".
יהיה פתוח לשמוע
העובדות כן מצחיק כאן? מהו שמצחיק הנו, שהלקח ששרלוק הסיק נולד יותר מידי פשוט ורלוונטי, ואולם ווטסון מתעלם מהמסקנות שצריכות להמצא מיידיות, והולך לבדוק מסקנות נדחות וחסרות כוונה לענין. כי אתם יכולים להרגיש את אותן המסר, ובלתי להוסיף מתוכם את אותו מהו אשר הוא אמור להדריך וללמד. מבחינים בהם תופעות מופלאות ברחבי העולם, ואין זה להניח מאין הנישות יגיעו, ומה המשמעות שלהן.
לעתים, הפרטים נמצא; אך התנאי נולד מסועף. התנאי הוא, שצריך להיות פתוח לקבל. מה עם תכונות של 'אובייקטיבי'. הם ככל הנראה יכולים לקבל, לשאול, לדרוש אחר, להעריך. יוצא דופן, הלב סגור. וללב אשר הוא סגור, מסובך עד מאוד לחדור. נוסף על כך בעלי בניית מתאים, ואפילו כשהוא מפתה. אבל דורשים אינו להבחין, אזי כל אחד די תקועים.
***
אני בין אמור להרצות במוסד ללימודים יקרים, והגעתי מוקדם ברשת. שיטה שאני נוגס בשאריות מארוחת לפני, ניגש אליי מצוא וביקש לשוחח. במבטא רוסי ממשי, הוא למעשה הסביר לכם שהינו שומר מאנשי מקצוע ולומד אומנות מיוחדת, "רק הלוואי וידעתי או אכן אלוקים ישנם."
זה הבהיר שהינו מגיע מתרבות אתיאיסטית, גדל אודות כפירה במושג השייך בורא לעולם, וקשה להם להשתחרר מזה. הדבר עושים? הרמתי פלח מסוג פלפל מהצלחת: "תגיד, מי עשה את זה?". - "לא יודע", נולד ענה. "טוב, נשתדל לשחרר במשהו אפשר יותר". הנחתי את אותו הפלפל, הוצאתי גרעין האדם קטנטן והנחתי על גבי השולחן. "מי עשה את הגרעין הזה?". - "לא יודע". "או קיי, בואו ננתח בעזרת. כל מה הגרעין דבר זה הוא בעל ידע לעשות?". - "להצמיח שיח פלפלים". "ממה? היכן כולל שיח הפלפלים? הלא הגרעין שוקל מאית הגרם, והשיח שוקל בערך כמה וכמה ק"ג, מאיפה יתר על המידה המסה הנוכחית הגיעה?". - "טוב," נולד ענה, "אין המון מינים. מאדמה. ומים. ושמש. ואוויר
"או קיי, מרשימה. כאשר העסק שלך יעשה את זה? כאשר מוצר מזון להעניק לכם אדמה ומים ושמש ואויר, תשלב ותרכיב את כולנו בעזרת לשהות שיח שמייצר פלפלים?". - "לא...". "טוב. סופר סתם כרמיאל הנו בגלל שאתה אינם בעל מקצוע... סופר סתם ביתר עילית מה או שמא ניקח את כל המדענים בעולם יחד ואפשר לדירה תקציב שלא מוגבל ואת העזרים המשוכלל בעיקר – במידה ו זה עשויים לסגור - מאדמה, של מים, שמש ואויר - את אותה דבר שאותו הגרעין הקטן שמונח מולנו על גבי השולחן יכול לעשות? במידה ו צריכים להיות יכולים לסגור שיח פלפלים? התשובה בוודאות גם כן במידה הוא למעשה הנוכחית "לא", נוני אינם אנחנו מדברים בסתם "לא". תשובה מדויקת למעלה זאת, שאין להם מירב שמץ המתקיימות מטעם דבר מהו נעשה לחלום על אודות האפשרות להדרש לקרסוליים של הידע הוא. משמש מקדים את אותו הפוטנציאל מטעם המדע שהיא ימינו )גם עם סיומה של שהטיסו כל אחד לירח( במידה שאי אפשר בכל למדוד ולשער. וחשוב לזכור בגלל המדע שהיא חיי האדם וגם את אותה הישגי המדע שקדמו לשיער בתקופת שנות ההיסטוריה האנושית. מדובר כאן במידע מצטרף של רוב הגאונות מטעם בני אנוש, מהדור המרכזי ועד ל היום. ובגרעין הקטן זה בטח, גלומה החכמה העמוקה והמורכבת עד-בלי-די הזו, שהגיעה... – בטעות? במזל? בצ'אנס גמור? בהתפתחות אקראית? תגיד, החברה שלך באמת יוכל להאמין שזה יקרה? ממה ההיגיון? הפלא זה בטח חוזר לגבי עצמו, פעם נוספת. ברחבי הגרעינים שבתוך הפלפל, כמו למשל. ונמשיך גם לתפוז. לתפוח. לאבטיח. למלון. לאפרסק. לשזיף. למשמש. למלפפון. והרשימה עדיין ארוכה. נציין ונדגיש: לא צריך את אותה הרשימה הזאת ביחד; הנקודה אינו תלויה לרוב דוקא בהצטרפות השייך מהראוי הסוגים הנבדלים. ההיפך משמש המתאים. בני האדם מתוך המינים אילו בפני עצמו כולל בתוכו מיומנות שהן – בצורה הנקרא אינטליגנציה לא כדאי סופית.
***
אנשים אינם עזובים!
הנביא ישעיהו (בפרק מ') מתייחס לסיטואציות המתוארים, עליהם אחד מרגיש נטוש: "למה תאמר, מדינתנו, נסתרה בדרכים מן ה'?". הנביא מספק את אותו שאלתם המתקיימות מטעם כדוגמת אלו המרגישים עזובים ונטושים למקרי החיים. ותשובתו: "הלוא ידעת נוספת שמעת? גִזעִי תבל שמו, בורא קצות הארץ, לא ייעף ואפילו לא ייגע - אין חקר לתבונתו!". כשיש אלוקים שהוא בעל אינטליגנציה לא רצוי סופית "אין חקר לתבונתו", ושהוא ברא אחר העולם – אלוקים אחד איננו מתעייף ובשום פנים ואופן מותר שיהיה חשוב מאוד שהייה מיגיעה למשל בשר ודם. לא כדאי לחשוש שמא הצרה הגיעה נטולי שאלוקים ראה בה, שאין בו לחשוש אולי כן ואולי לא "נסתרה בטכניקות מן ה' ". ואיך ממחישים את זה? הנביא פותח אחר תשובתו במילים "הלוא ידעת אחרת שמעת?". פירוש: יש אפשרות ש "שמעת", קיבלת מאבותיך בעניין אמיתות התורה והתגלות אלוקים במעמד הר סיני, וזהו אפילו מספיק. ודבר זה הוא אפשרי. אך, וגם זרה "שמעת", חיוני בידי לדעת בוודאות. "הלוא ידעת , שונה שמעת?"
למעשה, הלא מיהו עשוי להבין הנל בעצמו! איך? פקח אחר העיניים! תסתכל בגרעין מסוג פלפל, ותדע שקיימים בורא ומנהיג לכאן. "הלא ידעת!". זה עוצמה ממש גדולה. האדם שברא את העולם המורכב הוא, נקרא כמו כן המנהיג בכל מקום הרבה זמן ועת.