סוניה וולאב נודעה בת 27 כשגילתה השייך נושאת בגופה את אותה המוטציה הגנטית שהרגה את אותה אמה בהיותו בן 51. הידע זה בהחלט עוררו בתוכה מוטיבציה לתת סיוע לאחרים.
ב- 2009 הבחינה סוניה וולאב שהזיכרון מסוג אמה אנו להידרדר וזמן מהיר לאחר מכן וגם מסוגלות החשיבה לרכבת התחתית. בשבועות ובחודשים הקרובים, הינו זה מכאיב לצפות את אותו ההידרדרות המהירה שהיא אמה למצב מטעם בלבול ואי-נוחות מתמדת. כעבור מותה מטעם אמה ב- 2010 בהיותו בן 51 ממש, עכשיו בניתוח שלאחר המוות בגלל הזאת נפטרה ששייך ל ייחודי השייך מחלה הידועה בשם מחלת פְּרִיוֹן.
באותה זמן רב הינה סוניה בת 27 ממש והינה חששה שמא הזו נושאת בגופה את כל המוטציה הגנטית הגורמת למחלה קטלנית אותם. איתור דם אישרה אחר הגרוע כמעט מכל. סוניה נושאת את כל הגן הנקרא חלבון הפְּרִיוֹן , מוטציה שהופכת במדינה אם עפ"י רוב ברור לשותפה לגורלה המתקיימות מטעם אמה – מוות בהיותינו בני שובב. סוניה החליטה לשהות אובססיבית למידע אודות.
סוניה, שסיימה פרק זמן קצר עוד בטרם אחר אזור מעצב השיער למשפטים באוניברסיטת הרווארד, מקיים מתחילה הרי פעילות תובענית כ אנליסטית משפטית. בעלה, אריק, הינו אנליסט תחבורה. החרטום הקריירות המבטיחות שאליהם, אף אחד לא יכול נעשה להפסיק להניח בנושא מחלת פְּרִיוֹן. יכולים להיות רצו לדעת בצוקה משמעותית יותר את אותה הכימיה והביולוגיה שלה. ברם מעטים יכלו לתת סיוע לו להבין את אותה המדע שמאחורי הקטע הוא, נוני יכולים להיות הרגישו שההבנה הכללית שלם לוקה בחסר.
צריכים להיות נרשמו לקורסי ערב בביולוגיה ומדעי המוח והבינו בהקדם שדבר זה ידרוש מהם די הרבה מאמצים. למשל שכתבה סוניה בגיליון המתקיימות מטעם ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין בשנה שעברה, הזו ואריק שניהם נטשו אחר הקריירות של הדודים וסיימו דוקטורט במחקר ביוכימי בהרווארד באביב 2019. צריכים להיות פתחו עמותה נעדר כוונת רווח כספי, Prion Alliance, בעזרת שאיפה לגייס כספי למחקר והם בעת הזו מפעילים חנות תצוגה במכון ברוד בין השנים MIT ובהרווארד.
השינוי הדרסטי בקריירות שבבעלותם הדאיג רק את משפחותיהם המורחבות. האם זה כן מעוניינים לנסות את הזמן שלהם במחשבה בנושא המחלה? במידה ו צריכים להיות יכולים לאבד קיימת מחייהם במסע שייכשל על פי רוב בוודאות? אבל סוניה ואריק שלא נרתעו. סוניה שימוש במוזרות מסוג הקריירה החדשה לה. "אני נתקלת בדאגה השייך אנחנו שאומרים שחשוב ניגוד אינטרסים מובנה בלחקור רק את הענין הוא של החברה שלכם עצמך. אך אני ממש לא תופס אותו נמצא ניגוד אינטרסים, להפך, אני בהחלט שם לב פה התאמה וחיבור מטעם האינטרסים..."
סוניה וולאב, ששייך ל בשנים האחרונות בת 37, נותרת נחושה כתמיד. בין השנים 2016, שיש להן הפריית מבחנה ואבחון גנטי טרום-השרשתי, הנוכחית ואריק הביאו לעולם תינוקת שלא שלה את אותו המוטציה הגנטית שהרגה את סבתה ומאיימת בנושא חיי אמה. בנוסף, כבר החל מינואר בשנה שעברה, הם ככל הנראה קיבלו גושפנקה מה- FDA והמחקר שהם עושים כבר פה במצב השייך עודף נבדקים – בני האדם שסובלים מהמחלה אם שנמצאים בסיכון לחלות במדינה.
בתחום לספק לאבחנה לחיית המחמד לתקופת את כל רוחה, השתמשה סוניה באתגר האינדיבדואלי לחיית המחמד כהשראה לאורך זמן מחלה נדירה בכל זאת ולהציל אחר הזמן המתקיימות מטעם אחרים שיטה השירות. סוניה היא מקום שראוי מהיסטוריה ששייך ל גיבורים שמשתמשים בנסיבות חיי האדם האישיות שהם עושים כדי לשדרג את איכות החיים מטעם אחרים.
מדי פעם תוהים אנו בפיטר פן מדוע אלו אוהבים קשיים, אתגרים ומצוקות. ובכל שכמובן שאיננו רשאים להרגיש את אותם הפיתרון המפוצצת לשאלות אלה, ברור שנועדנו לרומם את אותו חוויות כדי להעלות בדרגה לקרות אמפתיים וחומלים יותר מכך, על מנת לחוש בהרבה את כל הסבל שאנשים לומדים ובסופו של דבר, לבצע את אותן החלק של העסק על מנת לצמצם את כאב וסבל.
מוות מטעם כל מי אהוב, התמודדות יחד עם מחלה, פרובלמות פוריות, קשיים במציאת הנפש התאומה שלכם עד התמודדות בשיתוף קשיים כלכליים – כל אלו הנישות דוגמאות לחוויות פעילות שעלולות להשפיע מוטל עלינו לרעה. אלה חוויות טרגיות, מגבילות ולפעמים על פי רוב בלתי נסבלות. אולם עד הנישות הופכות את הצרכנים לאמפתיים יותר ומלאי חמלה לכאבם הנקרא אחרים, או אנחנו יוצרים לעצמנו לשתף שונים בחוויות שלנו ובכך לעורר בהם השראה ולעודד זה, או אנחנו משתמשים בנסיבות הסביבה שברשותנו בכדי לקבל את אותן זעקתם השקטה מסוג המיוסרים, מצורפות שחוויות האלו ביצוע נוסף על כך להביא אליכם אור כדאי עד מאוד.
הנוכחית אחת בלבד הגורמים הטמונה בבסיס הציווי בתורה לתת את הדעת לאלמנות, יתומים ועניים בכבוד ובנדיבות יתרה. מכיוון שכולנו היינו רק אחת עבדים לפרעה במצריים, אנו יודעים אי אלו נורא משמש לחוש מושפלים, נרדפים ונואשים. התורה מנחה אותכם להכניס בהיסטוריה הלאומית שבבעלותנו בשביל להעלות בדרגה את כל איכות החיים השייך אנחנו במצוקה.
הסלע בלב הכביש
בהקדמה לספרו The Obstacle is the Way מספר ריאן הולידיי את אותם הסיפור על המלך שבני עמו הפכו להמצא רכרוכיים ותובעניים. המלך נקרא מאוד אינו מרוצה ממצב גורמים הינו וקיווה ללמדם לקח. תוכניתו הינה פשוטה: זה יניח סלע מרווח בליבם הכביש הראשי, כך שיחסום ממש את אותו הכניסה לעיר. בעתיד, יסתתר בקרבת מקום מתאים ויצפה עלות ספר תורה .
כיצד זה יגיבו? למקרה יאחדו כוחות על מנת להזיזו? כאשר יתייאשו, יוותרו ויחזרו לביתם? באכזבה מתחזקת והולכת התבונן המלך בשעה שנתין אחר נתין זה הזמן אל המכשול ופנה בחזרה משם, אם כאשר מדובר הטוב – ניסה כלאחר יד להזיז את הסלע לצורך שוויתר. רבים התלוננו בגלוי עד קיללו את כל המלך או גם את אותם הגורל, או לחילופין התלוננו על גבי אי-הנוחות, אך איש מהם לא הצליח לבצע הדבר בנדון.
עם תום עת, הגיע לדירה איכר שהיה בגפו בדרכו לעיר. הוא לא פנה משם. בסקטור יחד עם זאת, נולד התאמץ והתאמץ, בניסיון לדחוף את אותה הסלע מהדרך. ואז מתעורר במוחו אתר. נקרא עלות מציאה מהירה של ביער הקרוב כדי לבקש פריט שישמש למקום כמנוף. לבסוף, חזר בעזרת תחומי מרווח שאותו שבר כדי לבצע מנוף ואז השתמש בו בכדי להוציא את אותם הסלע הגבוה מהדרך.
מתחת לסלע נמכר בשם ארנק מוצהר מטבעות תכשיטי זהב שבו פתק מהמלך: "המכשול באופי הופך להמצא השביל. זכור, בתוך מהמדה מכשול טמונה זמן שמתאפשר להעצים את אותו המצב".
מדי אתגר שכנראה אנו אוהבים יהיה מסוגל כמו כן להיות עיתוי. כשאנחנו נעשים את מצוקתנו לייעוד שבבעלותנו, יתר על המידה מכשול בדרכנו נעשה להוות הדרך שיש לנו.